עורך הדין שלכם החמיץ מועד - האם אפשר לתבוע אותו
גם בעלי מקצוע חייבים לעמוד בסטנדרט זהירות סביר, ועורכי דין לא יוצאי דופן
עורך דין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מקצועית. החמצת מועד התיישנות לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, אי-הגשת כתב הגנה במועד או ייעוץ שגוי עשויים להקים תביעת רשלנות מקצועית לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. יש לשים לב שגם לתביעה נגדו קיים מועד התיישנות משלה.
מה קרה בפועל
אדם שנפגע בתאונת עבודה פונה לעורך דין ומוסר לו את כל החומר הרפואי. עורך הדין דוחה את הטיפול בתיק שוב ושוב, עד שמתברר שתקופת ההתיישנות חלפה, והתביעה כבר לא יכולה להיות מוגשת כלל.
במקרה אחר, עורך דין מייצג רוכשי דירה בעסקת מקרקעין, אך מתעכב בהעברת מסמכים לבנק למשכנתא, מה שגורם לעיכוב חמור בהשלמת העסקה ולנזקים כספיים ישירים ללקוחות.
במקרים כאלה, הלקוח שכבר סבל פעם אחת - מהתאונה, מהסכסוך, מהעסקה שהתעכבה - מגלה שהוא נפגע פעם שנייה, הפעם מהאדם שהיה אמור להגן על האינטרסים שלו.
תחושת האונים במצבים כאלה גדולה במיוחד, כי הלקוח חש שאין לו לאן לפנות - אבל בדיוק כפי שכל בעל מקצוע אחר חב בחובת זהירות ללקוחותיו, כך גם עורך דין כפוף לכללים ברורים של אחריות מקצועית.
מה אומר החוק
עורך דין, ככל בעל מקצוע, כפוף לעוולת הרשלנות הכללית שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: עליו לפעול ברמת זהירות ומיומנות של עורך דין סביר בנסיבות דומות, ולא רק ״לעשות כמיטב יכולתו״.
כאשר עורך דין מפר את חובת הזהירות שלו - למשל מחמיץ מועד התיישנות, לא מגיש מסמך במועד שנקבע בדין, או נותן ייעוץ מבוסס על טעות משפטית ברורה - הוא עלול לחוב בנזיקין כלפי הלקוח שנפגע כתוצאה מכך.
תביעה כזו דורשת הוכחה שאלמלא ההתרשלות, ללקוח הייתה סבירות ממשית לזכות בהליך המקורי - כלומר יש להוכיח לא רק את הטעות של עורך הדין, אלא גם את שווי ההזדמנות שאבדה.
חשוב לדעת שגם משרד עורכי דין כגוף עשוי לחוב באחריות שילוחית למעשי עורכי הדין השכירים או השותפים בו, ולכן אין הכרח להגביל את התביעה לעורך הדין הבודד שטיפל בתיק.
מה קבעה הפסיקה
בית המשפט העליון קבע כי מניין תקופת ההתיישנות בתביעה נגד עורך דין מתחיל, בהתאם למבחן אובייקטיבי, מהמועד שבו הלקוח גילה, או שהיה עליו לגלות באמצעים סבירים, את דבר קיומו של הנזק שנגרם לו.
מבחן זה חשוב במיוחד בתביעות נגד עורכי דין, שכן פעמים רבות הלקוח מגלה את הטעות המקצועית רק זמן רב אחרי שהיא בוצעה בפועל - למשל כשמתברר שהתביעה שהיה אמור להגיש התיישנה.
מה עושים בפועל
ראשית, יש לאסוף את כל ההתכתבות עם עורך הדין - מיילים, הודעות, פרוטוקולים של פגישות - שמתעדים מתי נמסרו לו ההוראות ומתי הוא היה אמור לפעול.
מומלץ לפנות לחוות דעת של עורך דין נוסף, המתמחה באותו תחום, שיבחן האם אכן הייתה סטייה מהסטנדרט המקצועי הסביר במקרה הספציפי.
חשוב לפעול במהירות ברגע שמתגלה החשש להתרשלות, שכן גם תביעה נגד עורך דין כפופה לתקופת התיישנות משלה, שעלולה לחלוף אם ממתינים יותר מדי.
כדאי לבדוק האם למשרד עורכי הדין יש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, שכן במקרים רבים הפיצוי בפועל משולם על ידי חברת הביטוח ולא מכיסו הפרטי של עורך הדין.
מומלץ גם לפנות ללשכת עורכי הדין בבקשת מידע כללי על ההליך המשמעתי המקביל, אף שהוא נפרד לחלוטין מהתביעה האזרחית ואינו מזכה בפיצוי כספי ללקוח הנפגע.
טעויות נפוצות
טעות נפוצה היא לחשוש להתעמת עם עורך הדין המייצג, מתוך תלות רגשית או פחד לפגוע בתיק - אך כשהנזק כבר נגרם, יש להגן על הזכויות בלי היסוס.
טעות נוספת היא להמתין עם הפנייה לעורך דין חדש עד לבירור מלא של הנזק - ההמתנה עצמה עלולה לפגוע בסיכויי התביעה בשל התיישנות.
טעות שלישית היא להניח שקשה מדי או ״לא מקובל״ לתבוע עורך דין - זהו הליך משפטי לגיטימי לחלוטין, ומערכת המשפט מכירה בו ככל תביעת רשלנות מקצועית אחרת.
שאלות נפוצות
אפשר לתבוע עורך דין על רשלנות?
כן. עורך דין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מקצועית, והפרתה עשויה להקים תביעת רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בדיוק כמו כל בעל מקצוע אחר.
מהן הדוגמאות השכיחות?
החמצת מועד התיישנות לפי חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, אי-הגשת כתב הגנה במועד שהובילה לפסק דין בהיעדר הגנה, וייעוץ שגוי שגרם לנזק כספי מוכח.
מה צריך להוכיח בתביעה כזו?
שהייתה התרשלות, ושאלמלא היא התוצאה הייתה שונה, כלומר שהתיק המקורי היה מצליח. זהו הנטל המורכב, שכן הוא מחייב להוכיח למעשה תיק בתוך תיק.
אין באמור ייעוץ משפטי ואין בו תחליף לבדיקה פרטנית של הנסיבות. הפסיקה והחקיקה המצוטטות עשויות להשתנות.