התיישנות תביעת נזיקין: כמה זמן יש לכם להגיש

מה קרה בפועל

אישה שנפגעה בתאונת עבודה לפני שש שנים וחצי מתלבטת אם בכלל שווה לפתוח את הנושא מחדש, ומגלה שנותרו לה חודשים בודדים בלבד להגשת תביעה - ובלעדיהם, גם התיק החזק ביותר יידחה על הסף.

במקרה אחר, הורים לילד שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בעת הלידה שלו מתלבטים מתי בדיוק מתחיל מרוץ ההתיישנות - ומופתעים לגלות שהחוק דווקא מיטיב איתם במקרה כזה.

בהליכי נזיקין, השאלה "כמה זמן יש לי" היא לעיתים קרובות השאלה החשובה ביותר בתיק - כי גם התביעה המוצדקת ביותר עלולה להידחות אוטומטית אם הוגשה אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות.

אנשים רבים נמנעים מלבדוק את זכויותיהם דווקא מתוך פחד שכבר ״מאוחר מדי״, ומוותרים על תביעות שהיו עדיין תקפות לגמרי - כאשר בדיקה משפטית פשוטה הייתה יכולה לחסוך להם ויתור מיותר.

מה אומר החוק

חוק ההתיישנות, תשי״ח-1958, קובע תקופת התיישנות כללית של שבע שנים לתביעות שאינן במקרקעין, לרבות תביעות נזיקין, הנמנית מהיום שבו נולדה עילת התביעה - בדרך כלל יום קרות הנזק.

סעיף 10 לחוק קובע חריג חשוב לגבי קטינים: כאשר הנפגע טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תקופת ההתיישנות אינה נמנית כלל עד הגיעו לבגרות, כך שלמעשה נותרות לו שבע שנים נוספות מיום הגיעו לגיל שמונה עשרה.

בתביעות רשלנות רפואית ובמקרים נוספים שבהם הנזק אינו גלוי מיד, חלה "דוקטרינת הגילוי המאוחר" - מרוץ ההתיישנות מתחיל רק כאשר הניזוק גילה, או שהיה עליו לגלות באמצעים סבירים, את הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין ההתרשלות.

חשוב לדעת שגם לגבי תביעות נגד המדינה או רשויות ציבוריות מסוימות קיימים לעיתים כללי הודעה מוקדמת נפרדים מכללי ההתיישנות הרגילים, כך שיש לבדוק את שני הכללים בנפרד ולא להסתפק בבדיקת אחד מהם בלבד.

מה קבעה הפסיקה

בית המשפט העליון קבע כי בחינת מועד הגילוי לפי דוקטרינת הגילוי המאוחר נעשית לפי מבחן אובייקטיבי - מתי אדם סביר, הנוקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין, היה מגלה הן את הנזק שנגרם לו והן את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין ההתנהגות המזיקה.

עיקרון זה חשוב במיוחד במקרים שבהם הנזק מתגלה בהדרגה, כמו נכות שמחמירה עם הזמן, או במקרים שבהם הזיהוי של הגורם האחראי לנזק מתאפשר רק לאחר בירור נוסף.

מה עושים בפועל

ברגע שקורה אירוע שעלול להוות עילת תביעה, מומלץ לרשום את התאריך המדויק ולסמן ביומן את המועד המשוער שבו תסתיים תקופת ההתיישנות, כדי לא להסתמך על הזיכרון בלבד.

אם קיים ספק לגבי מועד תחילת מניין ההתיישנות - למשל בשל גילוי מאוחר של נזק - כדאי לפנות לייעוץ משפטי בהקדם, שכן קביעת המועד המדויק דורשת ניתוח משפטי של הנסיבות הספציפיות.

עדיף תמיד להגיש תביעה זמן רב לפני תום תקופת ההתיישנות, ולא להמתין עד הרגע האחרון - הכנת תיק תביעה מסודר דורשת זמן לאיסוף ראיות, חוות דעת ומסמכים.

כדאי גם לבדוק אם קיימות נסיבות מיוחדות המאריכות את תקופת ההתיישנות, כגון מצב שבו הנתבע הודה בחלק מהאחריות בכתב, מצב שעשוי להשפיע על אופן מניין התקופה.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא לספור שבע שנים מיום התאונה גם כשמדובר בקטין, בלי לדעת שהחוק דוחה את תחילת המניין עד גיל שמונה עשרה - טעות שגורמת לאנשים לוותר על תביעות שעדיין תקפות לגמרי.

טעות נוספת היא להניח שכיוון שחלפו שבע שנים מהאירוע, בהכרח אין עוד מה לעשות - במקרים של גילוי מאוחר של הנזק, ייתכן שהמניין כלל טרם החל.

טעות שלישית היא לפנות לייעוץ משפטי רק סמוך למועד ההתיישנות עצמו - הכנת תביעה מסודרת דורשת זמן, ופנייה ברגע האחרון מותירה מרווח קטן מדי לתיקון טעויות.

שאלות נפוצות