הפרת חובה חקוקה - כשחוק שהופר הופך לעילת תביעה

מה קרה בפועל

בעל מסעדה מתעלם מתקנות בטיחות אש ואינו מתקין מטפי כיבוי במקומות הנדרשים. כשפורצת שריפה קטנה, לקוח שנפגע מעשן מגלה שהתקן החסר בדיוק היה אמור למנוע את הנזק שנגרם לו.

יצרן צעצועים משווק מוצר שאינו עומד בתקן הבטיחות המחייב לצעצועים לגיל הרך, מבחינת חלקים קטנים שעלולים להיבלע. ילד נחנק כמעט מחלק כזה, וההורים מגלים שהמוצר מעולם לא נבדק כנדרש.

במקרים כאלה, במקום להוכיח שהמזיק "סתם היה לא זהיר", ניתן להצביע על הפרה קונקרטית וברורה של חוק או תקנה שנועדו במפורש למנוע בדיוק את הנזק שקרה.

עוולה זו שימושית במיוחד במקרים שבהם קשה להיכנס לראשו של המזיק ולהוכיח מה בדיוק הוא ידע או היה צריך לדעת - כי ההפרה הפורמלית של החוק מדברת בעד עצמה.

מה אומר החוק

סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע עוולה עצמאית של הפרת חובה חקוקה: מי שמפר חובה המוטלת עליו מכוח חיקוק, שנועד לטובת אדם אחר, ונגרם לאותו אדם נזק מסוג שהחיקוק נועד למנוע, חב בפיצויים.

התנאים לתחולת העוולה כוללים שהחיקוק שהופר נועד לטובת הניזוק או קבוצה שהוא נמנה עליה, שהנזק שנגרם הוא מהסוג שהחיקוק ביקש למנוע, ושאין בחיקוק עצמו כוונה לשלול תרופה נזיקית.

היתרון בעוולה זו הוא שלעיתים קל יותר להוכיח הפרה פורמלית וברורה של הוראת חוק, מאשר להוכיח רשלנות במובנה הכללי, שדורשת הערכת סבירות התנהגות.

חשוב לדעת שניתן לתבוע במקביל גם בעוולת הרשלנות הרגילה וגם בעוולת הפרת חובה חקוקה על אותם עובדות, וזה אף מומלץ, כי כל עוולה בוחנת את המקרה מזווית משפטית מעט שונה.

מה קבעה הפסיקה

בתי המשפט התייחסו לעוולת הפרת חובה חקוקה כ"עוולת מסגרת" גמישה, המאפשרת לבית המשפט להעניק תרופה נזיקית מכוח הוראות חוק שלא נועדו מלכתחילה להסדיר תביעות אזרחיות, ובלבד שמתקיימים תנאי הסעיף.

עקרון דומה עלה גם בפסיקה שעסקה בהפרת תקנות בטיחות ספציפיות באתרי עבודה ומתקנים ציבוריים, שם נקבע כי הפרה כזו משמשת ראיה משמעותית ביותר, לעיתים כמעט חד-משמעית, לקיומה של רשלנות מצד מי שהפר אותה.

מה עושים בפועל

יש לאתר את החיקוק הספציפי שהופר - חוק, תקנה או תקן מחייב - ולבדוק שהוא אכן נועד להגן על קבוצה שהניזוק נמנה עליה ומפני סוג הנזק שבו מדובר.

מומלץ לבקש מגורם מקצועי, כגון מהנדס בטיחות או יועץ תקינה, לבחון האם הייתה הפרה טכנית ברורה של הדרישה החוקית, ולתעד את הממצאים בחוות דעת מסודרת.

כדאי לבחון האם קיימת גם עילת רשלנות רגילה במקביל לעוולת הפרת חובה חקוקה, שכן שילוב שתי העילות מחזק את התביעה ומגדיל את סיכויי ההצלחה.

רצוי לבדוק אם קיים דוח פיקוח או ביקורת רשמית שנערך על ידי הרשות המפקחת הרלוונטית, שכן דוח כזה עשוי לתעד באופן רשמי את ההפרה ולחסוך צורך בהוכחה נוספת.

מומלץ גם לבדוק אם הוטלו בעבר עיצומים או קנסות על אותו גורם בגין הפרות דומות, שכן היסטוריה כזו מלמדת שהוא היה מודע לדרישה החוקית ובחר להתעלם ממנה.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא להתמקד רק בטענת רשלנות כללית, בלי לבדוק אם קיימת גם הפרה ספציפית וברורה של חוק או תקנה שמקלה משמעותית על נטל ההוכחה.

טעות נוספת היא להניח שכל הפרת חוק אוטומטית מקימה עילת תביעה - יש לבדוק בקפידה שהחיקוק אכן נועד להגן על הניזוק הספציפי ומפני הנזק הספציפי שנגרם לו.

טעות שלישית היא לוותר על העילה רק מפני שההפרה נראית ״טכנית וקטנה״ - לעיתים דווקא הפרה שנראית שולית היא בדיוק זו שהחוק נועד למנוע, והיא הבסיס החזק ביותר לתביעה.

שאלות נפוצות