איבדתם ימי עבודה או כושר השתכרות - כך מחשבים את הפיצוי

מה קרה בפועל

מהנדס בניין נפגע בגבו בתאונת עבודה, וכתוצאה מכך אינו יכול עוד לבצע ביקורי שטח פיזיים באתרי בנייה, שהיו חלק מהותי מתפקידו. הוא נאלץ לעבור לתפקיד משרדי בשכר נמוך משמעותית.

אישה שעבדה כספרית מפתחת תסמונת התעלה הקרפלית עקב תנועות חוזרות בעבודתה, ומאבדת את היכולת לתפקד בתחום המקצועי שבו הכשירה את עצמה במשך שנים, מה שמאלץ אותה להתחיל מקצוע חדש מאפס.

בשני המקרים, אחוזי הנכות הרפואית אינם מספרים את כל הסיפור - הנזק האמיתי הוא בפער בין השכר שהיה מובטח להם בקריירה הקודמת, לבין מה שהם מסוגלים להרוויח כעת.

נזק כזה מתקיים גם כשהניזוק ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אך מאבד את הפוטנציאל לקידום, לבונוסים או לשעות נוספות שהיו זמינים לו קודם לכן - כל אלה נכללים בהערכת הפגיעה בכושר ההשתכרות.

מה אומר החוק

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מכירה בנזק ממוני, ובכלל זה הפסד השתכרות בעבר - מיום הפגיעה ועד למועד פסק הדין - והפסד השתכרות בעתיד, המכונה גם אבדן כושר השתכרות, כראשי נזק נפרדים ובני-פיצוי.

החישוב מתבסס על השוואה בין מה שהניזוק היה משתכר לאורך שארית תקופת עבודתו הצפויה אלמלא הפגיעה, לבין מה שהוא מסוגל להשתכר בפועל לאחריה, כשההפרש ביניהם מהוון לסכום חד-פעמי.

כשמדובר בקטינים או באנשים ללא היסטוריית שכר משמעותית, קובעת הפסיקה שימוש בשכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב, אלא אם הוכחו נתונים עובדתיים חריגים המצדיקים סטייה מכך.

חשוב לדעת שגם עקרת בית או מי שלא עבד בשכר בעת הפגיעה עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין אבדן כושר השתכרות, המחושב לפי פוטנציאל ההשתכרות הצפוי שלהם אילו היו נכנסים לשוק העבודה.

מה קבעה הפסיקה

בית המשפט העליון קבע כי חישוב אבדן כושר ההשתכרות של קטינים ייעשה, ככלל, לפי השכר הממוצע במשק, אלא אם קיימים נתונים עובדתיים ממשיים - ולא רק סטטיסטיים - המבססים חריגה מהקריירה ה"רגילה" הצפויה.

נקבע כי מטרת הפיצוי היא לבטא את השאיפה להעמיד את הניזוק, ככל האפשר באמצעות כסף, במצב שהיה נמצא בו אלמלא הפגיעה - עיקרון שמנחה גם את חישוב הפסד ההשתכרות של בוגרים בעלי היסטוריית תעסוקה קיימת.

מה עושים בפועל

יש לאסוף תלושי שכר, דוחות מס הכנסה ואישורי מעסיק מהתקופה שלפני הפגיעה, כדי לבסס את בסיס השכר שממנו מחושב ההפסד.

מומלץ להיעזר בחוות דעת תעסוקתית או תעסוקתית-רפואית שתבחן את השפעת הפגיעה על יכולת ההשתכרות בפועל, ולא רק את אחוזי הנכות הרפואית הפורמליים.

כדאי לתעד ניסיונות חזרה לעבודה, דחיות מצד מעסיקים פוטנציאליים, וירידה בהיקף המשרה או בשכר, שכן כל אלה מהווים ראיה ישירה לפגיעה בכושר ההשתכרות.

רצוי גם לתעד קורסי הכשרה מקצועית קודמים, תארים אקדמיים ותוכניות קידום שהיו צפויות לניזוק, שכן נתונים כאלה יכולים להוכיח פוטנציאל השתכרות גבוה יותר מהשכר הממוצע הסטטיסטי.

מומלץ גם להיעזר בחוות דעת אקטוארית המהוונת את ההפסד העתידי לסכום חד-פעמי, תוך התחשבות בגיל הניזוק, תוחלת חייו הצפויה ושיעורי הריבית וההיוון המקובלים בבתי המשפט לחישוב מסוג זה.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא להסתמך רק על אחוזי הנכות הרפואית בעת הערכת הפיצוי, בעוד שהפגיעה התפקודית בפועל עשויה להיות שונה משמעותית מהאחוז הרפואי הפורמלי.

טעות נוספת היא לחזור לעבודה ״כדי לא להיראות עצלן״ במחיר של החמרת הפגיעה, מה שעלול להיתפס כפוגע בטענת אבדן כושר ההשתכרות אם לא מתועד כראוי הקושי הכרוך בכך.

טעות שלישית היא להזניח את התיעוד השוטף של הקושי התפקודי בעבודה החדשה, כגון ימי מחלה תכופים או הפחתת שעות, שכן פרטים אלה נדרשים כדי לבסס את גובה ההפסד המדויק.

שאלות נפוצות