תאונה באתר בנייה עקב ליקוי בטיחות - מי משלם על כך

מה קרה בפועל

פועל בניין נופל משבעה מטרים כאשר פיגום שהורכב באופן חובבני קורס תחתיו, בלי שהוצב מעקה בטיחות ובלי שהוא צויד ברתמת נפילה, אף שהעבודה בוצעה בגובה מובהק.

בעל מקצוע נפצע כשמנוף מרים משא ללא בדיקת יציבות מספקת, והמשא נופל בסמוך אליו. בבדיקה שנערכה בדיעבד מתגלה שהמנוף לא עבר את בדיקת התקן התקופתית שהייתה נדרשת.

תאונות באתרי בנייה נחשבות מהחמורות ביותר מבחינת תוצאותיהן, אך במקביל הן גם מהברורות ביותר מבחינה משפטית - כי תעשיית הבנייה כפופה למערכת ענפה ומפורטת של תקנות בטיחות.

לעיתים קרובות מתברר שהתאונה אירעה בזמן שהאתר פעל תחת לחץ לוחות זמנים, כשקיצורי דרך בטיחותיים נעשו במודע כדי לעמוד בקצב עבודה שתוכנן מראש בלי להתחשב בזמן הנדרש להתקנה בטוחה.

מה אומר החוק

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח-1988, קובעות דרישות מפורטות לעבודה בגובה, לבנייה והפעלה של פיגומים, לשימוש בציוד הרמה, ולציוד מגן אישי כגון קסדות ורתמות נפילה - ובנייה שלא עומדת בדרישות אלה מהווה הפרה ברורה.

הפרת תקנת בטיחות ספציפית משמשת ראיה חזקה מאוד לרשלנות, שכן היא מלמדת שהקבלן, המעביד או מנהל העבודה חרגו מסטנדרט זהירות שהמחוקק עצמו קבע כמחייב במפורש.

באתרי בנייה מעורבים לעיתים קרובות מספר גורמים - הקבלן הראשי, קבלני משנה, מנהל עבודה, ולעיתים גם היזם - וכל אחד עשוי לחוב בהתאם לחלקו במחדל הבטיחותי שהוביל לתאונה.

חשוב לדעת שמנהל עבודה מוסמך חייב, על פי דין, להימצא באתר בזמני עבודה בגובה ולפקח עליהם, והיעדרו בעת התאונה עשוי להוות הפרה נפרדת המחזקת את התביעה.

מה קבעה הפסיקה

בית המשפט העליון קבע שעל מעביד וקבלן ראשי מוטלת חובה לוודא בפועל, ולא רק על הנייר, שהעובד קיבל הדרכה מתאימה לעבודה בגובה ושסופק לו ציוד בטיחות תקין, לרבות רתמת נפילה כאשר העבודה מחייבת זאת.

נקבע כי כאשר תאונה מתרחשת בנסיבות שלא היו אמורות לקרות אילו העבודה בוצעה לפי כללי הבטיחות, ניתן להסיק מכך על התרשלות גם בלי שהתובע יציג הוכחה ישירה ומלאה לכל שלב בשרשרת האירועים.

מה עושים בפועל

יש לתעד את מקום התאונה ואת מצב ציוד הבטיחות בסמוך ככל האפשר לאחר האירוע - פיגום, מעקה, רתמה או ציוד הרמה - לפני שהם מפורקים או מוחלפים.

כדאי לפנות למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לבדוק האם נערך דוח חקירה על התאונה, שכן דוח כזה כולל ממצאים מקצועיים שיכולים לחזק משמעותית את התביעה.

מומלץ לבחון את כל שרשרת הגורמים באתר - קבלן ראשי, קבלן משנה, מנהל עבודה - כדי לוודא שהתביעה מופנית נגד כל מי שנשא באחריות בפועל, ולא רק נגד המעביד הישיר.

כדאי גם לבדוק האם ננקטו כנגד הקבלן צעדי אכיפה מנהליים - כגון עצירת עבודה או קנס - בעקבות התאונה, שכן צעדים כאלה משמשים ראיה נוספת לכשל בטיחותי מוכח.

רצוי לברר גם האם בוצעה הדרכת בטיחות ייעודית לעבודה בגובה לפני תחילת המשמרת באותו יום, ואם לא תועדה הדרכה כזו בכתב או בחתימת העובד, יש בכך חיזוק משמעותי לטענת ההתרשלות.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא להסתפק בתביעה נגד המעביד הישיר בלבד, בלי לבדוק אחריות של הקבלן הראשי או היזם, שנושאים לעיתים באחריות משמעותית לתנאי הבטיחות באתר כולו.

טעות נוספת היא לחתום מיד לאחר התאונה על מסמכים מטעם המעביד או המבטח בלי ייעוץ משפטי, מתוך תחושת לחץ או רצון ״לגמור עם זה מהר״.

טעות שלישית היא לא לתעד את הדרכות הבטיחות שכן התקבלו, או לא התקבלו, לפני תחילת העבודה - היעדר תיעוד הדרכה עשוי להוות כשלעצמו ראיה חשובה לרשלנות המעביד.

שאלות נפוצות