מעסיק שלא דאג לבטיחות - האחריות שלו לתאונת העבודה שלכם

מה קרה בפועל

עובד במחסן מטפס על משטח פליטים כדי להגיע למדף גבוה, כי הסולם התקני שהיה במקום התקלקל ולא תוקן במשך שבועות. הוא נופל ונחבל קשה בגב. המעביד טוען שהעובד ״לא היה צריך לטפס״.

בעל מלאכה מקבל מכשיר חשמלי בלי מגן בטיחות תקין, כי המעביד לא טרח להחליף ציוד ישן. הוא נפצע באצבעותיו, והמעביד טוען שזו הייתה ״תאונת עבודה רגילה שקורית לכולם״.

בשני המקרים, הטענה שהעובד ״לא היה זהיר מספיק״ אינה פוטרת את המעביד מאחריות. חוק הבטיחות בעבודה קיים בדיוק כדי למנוע מצבים שבהם מעביד גולל את האחריות על העובד החלש יותר.

במקרים רבים מתברר בדיעבד שהעובד אף התלונן בעבר על הציוד הפגום, אך התלונה לא טופלה כראוי, מה שהופך את התאונה מ״ביש מזל״ למחדל ניהולי שניתן היה למנוע בקלות יחסית.

מה אומר החוק

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מטילה על מעביד חובת זהירות כלפי עובדיו הכוללת אספקת ציוד תקין ובטוח, סביבת עבודה מתאימה, הדרכה מתאימה לסיכונים ופיקוח על יישום נהלי הבטיחות בפועל.

פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה קובעות דרישות טכניות מפורטות - החל מהגנות למכונות ועד סידורי עבודה בגובה - וכאשר מעביד מפר דרישות אלה, ההפרה עצמה משמשת ראיה חזקה לרשלנותו.

אחריות המעביד אינה נשללת רק מפני שגם לעובד הייתה תרומה מסוימת לתאונה. בית המשפט בוחן את חלוקת האחריות בין הצדדים, ולרוב מייחס למעביד חלק ניכר ממנה, בהינתן היחסים הבלתי שוויוניים ביניהם.

חשוב לדעת שגם קבלן ראשי המפעיל עובדים של קבלני משנה עשוי לחוב באחריות מקבילה, אם התאונה נגרמה מתנאים כלליים באתר שהיו באחריותו, ולא רק מהפרה ספציפית של המעביד הישיר.

מה קבעה הפסיקה

בית המשפט העליון קבע שעל מעביד מוטלת חובה פוזיטיבית להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולוודא הלכה למעשה שהיא מיושמת, ולא רק לקבוע נהלים על הנייר תוך התעלמות מהמתרחש בשטח.

נקבע כי מעביד שלא דאג לאמצעי בטיחות מתאימים אינו יכול להיבנות מכך שהעובד המשיך לעבוד באותם תנאים מבלי להתלונן, שכן לעיתים קרובות העובד חושש מהשלכות תעסוקתיות אם יתלונן.

מה עושים בפועל

מיד לאחר תאונת עבודה יש לדווח עליה רשמית למעביד ולבטוח הלאומי, לצלם את מקום התאונה ואת הציוד המעורב, ולתעד כל תקלה או ליקוי בטיחותי שהיה ידוע מראש.

כדאי לבדוק אם קיימים דוחות בטיחות קודמים, פניות של ועד עובדים או תלונות אחרות שהצביעו על הסיכון עוד לפני התאונה - מסמכים כאלה מחזקים מאוד את התביעה.

מומלץ לפנות לעורך דין נזיקין שיבחן, לצד תביעת הביטוח הלאומי, גם עילת תביעה נגד המעביד או מבטח האחריות שלו, שכן מדובר בשני מסלולים נפרדים ומשלימים.

רצוי גם לאתר עמיתים לעבודה שיכולים להעיד על מצב הציוד או על נהלי הבטיחות שהיו נהוגים בפועל במקום, שכן עדותם עשויה להיות ההוכחה המכריעה כאשר אין תיעוד רשמי מלא.

כדאי לבדוק גם האם קיבל המעביד בעבר התראה או קנס מפקח עבודה על אותו סוג ליקוי, שכן היסטוריה כזו מוכיחה שהסיכון היה ידוע לו זמן רב לפני התאונה.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא לחשוש להתלונן על ליקויי בטיחות מפחד לאבד את מקום העבודה - חשש כזה, גם אם מובן אנושית, לא צריך למנוע מהעובד לממש את זכויותיו לאחר תאונה.

טעות נוספת היא לקבל את עמדת המעביד לפיה ״זו הייתה תאונה בלתי נמנעת״ בלי לבדוק זאת מול עורך דין - ברוב המקרים ניתן למצוא כשל בטיחותי שהיה אפשר וצריך למנוע.

טעות שלישית היא להימנע מלדווח על התאונה כתאונת עבודה רשמית מתוך רצון לא ״להסתבך״ - דיווח רשמי הוא הבסיס גם לגמלת הביטוח הלאומי וגם לתביעה הנזיקית העתידית.

שאלות נפוצות