כלב נשך אתכם? כך קובעים מי אחראי ומה הפיצוי

מה קרה בפועל

ילד משחק בפארק שכונתי, וכלב שמשוחרר מהרצועה רץ לעברו ונושך את ידו. ההורים המבוהלים לוקחים אותו לחדר מיון, מקבלים תפרים וטיפול מונע כלבת, ומתחילים לחשוב מה עושים עכשיו מול בעל הכלב.

במקרה אחר, שליח שמגיע לדלת בית מותקף על ידי כלב שמירה שנשאר בלי השגחה בחצר פתוחה. בעל הכלב טוען שהוא "כלב טוב" שמעולם לא נשך אף אחד קודם.

בשני המקרים, הטענה "הכלב שלי לא רגיל לנשוך" כמעט ולא רלוונטית מבחינה משפטית - הדין הישראלי בחר להטיל על בעלי כלבים אחריות מיוחדת וחמורה יותר מזו שחלה במרבית עוולות הנזיקין.

גם כלבים שגדלו כחלק מהמשפחה ולא הפגינו מעולם תוקפנות עלולים להגיב באופן בלתי צפוי, ולכן המחוקק בחר שלא להתלות את הזכאות לפיצוי בשאלת ״האופי הרגיל״ של הכלב הספציפי.

מה אומר החוק

סעיף 41א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע אחריות מוחלטת כמעט על בעל כלב או מחזיק בו לנזק שנגרם על ידי נשיכתו, גם אם יוכיח שנקט את כל הזהירות הראויה במניעת הנזק.

זהו חריג משמעותי לכלל הרגיל בדיני הנזיקין, שלפיו נדרשת הוכחת רשלנות. כאן, די בהוכחה שהכלב נשך ושנגרם נזק כתוצאה מכך, כדי להקים חבות של הבעלים או המחזיק.

סעיף 41ב לפקודה קובע הגנות מוגבלות, בהן התגרות מצד הניזוק בכלב, כניסה לתחום פרטי ללא רשות, או שהניזוק עצמו היה מחזיק בכלב באותה עת - הגנות שהנטל להוכיחן מוטל על בעל הכלב.

חשוב להדגיש שהאחריות המוחלטת חלה לא רק על בעל הכלב הרשום, אלא גם על כל אדם שהחזיק בכלב בפועל בזמן הנשיכה, כגון מטפל בכלבים, בן משפחה שהיה איתו בטיול, או בעלים זמני.

מה קבעה הפסיקה

בתי המשפט ציינו כי ההוראה בדבר אחריות מוחלטת נוספה לפקודת הנזיקין בשנת 1992 לאחר עלייה חדה במקרי תקיפת הולכי רגל על ידי כלבים, מתוך רצון להקל משמעותית על נטל ההוכחה של הניזוקים.

נקבע כי תכליתה של ההוראה היא הגנה על הציבור, ולכן היא מתפרשת באופן רחב לטובת הנפגע - ובתי המשפט אינם ממהרים לקבל טענות הגנה של בעלי כלבים כשלא הוכחו כראוי.

מה עושים בפועל

מיד לאחר הנשיכה יש לפנות לטיפול רפואי מסודר, לרבות בדיקת הצורך בטיפול מונע כלבת, ולתעד את הפציעה בתמונות ובמסמכים רפואיים מפורטים.

חשוב לאתר את בעל הכלב או המחזיק בו, לבקש את פרטי חיסון הכלבת שלו, ולדווח על האירוע לרשות המקומית או לווטרינר העירוני, שכן דיווח רשמי מחזק את התביעה.

כדאי לבדוק אם לבעל הכלב יש פוליסת ביטוח דירה או צד שלישי שמכסה נזקים כאלה, שכן במקרים רבים הפיצוי משולם בפועל על ידי חברת הביטוח ולא מכיסו של השכן.

אם הכלב תקף אתכם בשטח ציבורי בעודו משוחרר מרצועה בניגוד לחוקי העזר העירוניים, כדאי לציין זאת בפנייה - שכן הפרה כזו של חוק עזר עשויה לחזק את התביעה גם במישור נפרד של הפרת חובה חקוקה.

רצוי גם לצלם את מקום האירוע עצמו, כולל סימני שיניים על בגדים או חפצים, שכן פרטים חזותיים כאלה מסייעים להוכיח את עוצמת הנשיכה ואת נסיבותיה המדויקות.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא לוותר על תביעה כי "זה רק כלב שכונתי" או מתוך רצון לא לפגוע ביחסי שכנות - אבל האחריות המוחלטת קיימת בדיוק כדי להגן על נפגעים במצבים כאלה.

טעות נוספת היא לא לתעד את מצב הפציעה לאורך זמן, כולל צלקות שנותרות, מה שמקשה על הוכחת הנזק המלא בהמשך.

טעות שלישית היא להסתפק בהתנצלות בעל פה של בעל הכלב בלי לפנות באופן רשמי, מה שעלול לגרום לאובדן הזכות לפיצוי אם המצב מוכחש בהמשך.

שאלות נפוצות