לשון הרע בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ - זו לא "רק פוסט"

מה קרה בפועל

בעל עסק קטן מגלה פוסט בקבוצת וואטסאפ שכונתית שמאשים אותו בהונאת לקוחות, בלי כל בסיס עובדתי. תוך שעות הפוסט מופץ הלאה, מגיע ללקוחות קיימים, ומתחיל לפגוע בפרנסתו.

במקרה אחר, גרושה לשעבר כותבת בפרופיל הפייסבוק שלה טענות פוגעניות על בן זוגה לשעבר, וחברים משתפים את הפוסט הלאה. כל אחד מהמשתפים חושב שהוא רק "מעביר הלאה", אבל בעיני החוק הוא פרסם בעצמו.

התחושה הרווחת היא שרשתות חברתיות הן איזור הפקר, אבל זו טעות: פרסום ברשת נחשב פרסום לכל דבר ועניין, ולעיתים אף חמור יותר בגלל מהירות ההפצה וההיקף שלו.

קבוצות וואטסאפ שכונתיות או מקצועיות מהוות זירה מסוכנת במיוחד, כי חברי הקבוצה נוטים לתפוס את המידע שבה כאמין וסמכותי, בדיוק בגלל שהוא מגיע ״מהשכנים״ ולא מגורם אנונימי ברשת.

מה אומר החוק

חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965, אוסר על פרסום דבר שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע בעסקו או במשלח ידו. פרסום כזה מקים עילת תביעה אזרחית, גם אם לא הוכח נזק ממוני ישיר.

החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד חמישים אלף שקלים, ועד מאה אלף שקלים כאשר הוכחה כוונת זדון של המפרסם - כלומר ידיעה שהדברים אינם אמת, או אדישות מוחלטת לכך.

הגנות אפשריות כוללות אמת בפרסום שהייתה בה עניין ציבורי, תום לב, וביקורת לגיטימית - אך הן אינן פוטרות באופן אוטומטי כל פרסום שנעשה "בכעס" או "מתוך אמונה כנה".

חשוב לדעת שגם מנהל קבוצת וואטסאפ או פורום עשוי לשאת באחריות מסוימת אם ידע על הפרסום הפוגעני ובחר שלא להסיר אותו, בהתאם לנסיבות ולמידת המעורבות שלו בניהול התוכן.

מה קבעה הפסיקה

בית משפט קבע כי פעולת "שיתוף" של פוסט מכפיש בפייסבוק מהווה פרסום עצמאי לפי חוק איסור לשון הרע, ומקימה אחריות נזיקית עצמאית למשתף - להבדיל מסימון "לייק", שנקבע כי אינו נחשב פרסום.

בערכאת הערעור נדחתה בקשת רשות הערעור על קביעה זו, כך שהעיקרון לפיו שיתוף פוסט הוא פרסום לכל דבר ועניין נותר עומד בעינו כהלכה מנחה.

מה עושים בפועל

ברגע שמתגלה פרסום פוגעני, יש לתעד אותו מיד באמצעות צילום מסך הכולל תאריך, שעה וכתובת הפרסום, שכן פוסטים נמחקים בקלות, ולעיתים ההוכחה היחידה היא התיעוד המקורי.

מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, הדורש הסרה והתנצלות, הוא לעיתים קרובות הצעד הראשון והיעיל ביותר - חלק גדול מהמפרסמים מסירים את הפרסום ומתנצלים כדי להימנע מתביעה.

אם הפרסום ממשיך או שהנזק כבר נגרם, יש לבחון הגשת תביעה אזרחית, תוך שקלול הסכום שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק מול הצורך בהוכחת נזק ממוני ממשי אם הוא גבוה יותר.

כדאי לבדוק מי בדיוק אחראי לפרסום המקורי, מי שיתף אותו הלאה, ואילו קבוצות או דפים נחשפו אליו, שכן ניתן במקרים מסוימים לתבוע את כל המעורבים בהפצה ולא רק את הכותב הראשוני.

מומלץ גם לשקול פנייה למנהל הפלטפורמה או לבעל הקבוצה בבקשה להסרה מיידית, כצעד מקביל לתביעה, שכן הסרה מהירה עשויה לצמצם משמעותית את היקף החשיפה ואת גובה הנזק שיצטבר בסופו של דבר.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא להתעלם מהפרסום מתוך מחשבה שהוא "ייעלם מעצמו" - בפועל, פרסום שלא טופל מתפשט וקשה יותר לעצור אותו ככל שעובר הזמן.

טעות נוספת היא לפנות מיד לתביעה בלי לשלוח מכתב התראה, מה שמפספס הזדמנות לפתרון מהיר וזול, ולעיתים אף פוגע בסיכויי הזכייה בהוצאות משפט.

טעות שלישית היא לפרסם תגובה זועמת נוספת באותה זירה - תגובה כזו עלולה להחמיר את הפגיעה ואף לחשוף את הנפגע עצמו לטענת לשון הרע הדדית.

שאלות נפוצות