תאונה בחדר מדרגות או בחניון - מי אחראי, הוועד או המבנה

מה קרה בפועל

קשישה יורדת במדרגות הבניין שבו היא מתגוררת שנים רבות, נתקלת במדרגה שהאריח שלה מתנתק כבר חודשים, ונופלת ושוברת את הירך. הוועד ידע על הבעיה, אך תיקון החוזה עם החברה המתחזקת התעכב.

אורח שמגיע לביקור בבניין אחר נפגע כאשר מעקה מרפסת משותפת, שהיה רופף וחלוד, נשבר תחת משקלו. תושבי הבניין מתגוננים בטענה שהוא ״לא היה צריך להישען על המעקה״.

במקרים כאלה עולה השאלה מי בכלל אחראי - הדיירים כפרטים, ועד הבית כגוף מייצג, או חברת הניהול שהתקשרה עם הבניין - ולעיתים התשובה היא שכולם נושאים באחריות משותפת.

גם חניונים תת-קרקעיים חשוכים, מדרגות חירום שלא תוחזקו ומעליות שלא עברו בדק תקופתי הם זירות שכיחות לתאונות כאלה, ולעיתים הסיכון בהן גבוה במיוחד בגלל תאורה לקויה או משטח חלקלק.

מה אומר החוק

עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלה גם על מי שמחזיק ומנהל בפועל שטח משותף בבניין - ועד הבית, נציגות הדיירים או חברת הניהול שנשכרה לתפעל את הבניין - שכן עליהם מוטלת חובת זהירות כלפי כל מי שנכנס לשטח.

חוק המקרקעין קובע את חובות התחזוקה של הרכוש המשותף, כאשר ההוצאה על תיקון ליקויים חוזרת לרוב לכיסם המשותף של כלל בעלי הדירות, בעוד שהאחריות המשפטית לנזק שנגרם מתרשלות בתחזוקה עשויה לחול על מי שהחזיק בפועל בניהול הרכוש.

אם התקשר הבניין עם חברת ניהול חיצונית שקיבלה על עצמה את חובת התחזוקה והבדיקה השוטפת, היא עשויה לשאת באחריות ישירה, בנוסף או במקום הדיירים, בהתאם לתנאי ההתקשרות ולהתנהלות בפועל.

חשוב לדעת שגם מעלית שאינה עוברת בדק תקופתי כנדרש בתקנות התקינה עלולה להוות הפרת חובה חקוקה נפרדת, המחזקת עוד יותר את עילת התביעה במקרה של תאונה הקשורה במעלית.

מה קבעה הפסיקה

בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה הישראלית לגבי חובת הזהירות, מי שמחזיק בשטח ומפעיל אותו נדרש לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת סיכונים שהוא יודע עליהם או שהיה עליו לדעת עליהם - חובה שחלה במלואה גם על ועד בית המפעיל שטח משותף.

נקבע כי היעדר ידיעה בפועל אינו פוטר את המחזיק באחריות אם הוא נובע מכך שלא נערכה בדיקה שוטפת וסבירה של המבנה - כלומר, ועד בית שמעולם לא בדק את מצב חדר המדרגות אינו יכול להיבנות מכך שלא ידע על הליקוי.

מה עושים בפועל

לאחר תאונה בשטח משותף, יש לתעד את הליקוי בתמונות מיד, ולפנות בכתב לוועד הבית או לחברת הניהול כדי לקבל אישור בכתב על מהות המפגע ותאריך תיקונו.

כדאי לבדוק בפרוטוקולי אסיפות דיירים או בהתכתבויות קודמות האם עלתה תלונה על אותו ליקוי, שכן תיעוד כזה מוכיח שהמפגע היה ידוע זמן רב לפני התאונה.

מומלץ לבדוק האם לבניין יש פוליסת ביטוח מבנה הכוללת אחריות צד שלישי, שכן במקרים רבים הפיצוי משולם בסופו של דבר על ידי חברת הביטוח ולא מכיסם הפרטי של השכנים.

רצוי גם לפנות למהנדס בניין או לבודק מוסמך שיבחן את הליקוי ויקבע האם הוא נבע מתחזוקה לקויה או מבעיה מבנית מלכתחילה, שכן קביעה כזו יכולה להשפיע גם על זהות הגורם שכלפיו מכוונת התביעה.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא לוותר על תביעה נגד השכנים או הוועד מתוך אי-נעימות - אך כשקיים ביטוח מבנה, התביעה בפועל מופנית לחברת הביטוח ולא לכיס הפרטי של איש.

טעות נוספת היא שלא לתעד את הליקוי לפני שהוא מתוקן, מה שהופך את ההוכחה למשמעותית יותר קשה בהמשך הדרך.

טעות שלישית היא לפנות ישירות לוועד בדרישה כספית בלי לבדוק תחילה את פוליסת הביטוח של הבניין, מה שעלול להוביל לסכסוך שכנים מיותר כאשר קיים כיסוי ביטוחי מתאים.

שאלות נפוצות