פסלו לכם רישיון בגלל מבחן ינשוף? כך בודקים אם טעו

מה זה בעצם מבחן ינשוף

מכשיר הינשוף הוא מכשיר בדיקת נשיפה שמודד את ריכוז האלכוהול באוויר שהנהג נושף, ומתרגם אותו לערך שנקבע בחוק כסף חוקי לנהיגה בשכרות. הוא הפך לכלי המרכזי של המשטרה לאחר שבית המשפט העליון קבע בעבר כי לא ניתן לחייב נהגים בבדיקות דם ללא הסכמה מפורשת, מה שהוביל לחקיקה שמאפשרת ביצוע בדיקת נשיפה גם ללא חשד סביר מוקדם.

על פי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, נהג שערכי הבדיקה שלו חורגים מהסף הקבוע נחשב 'שיכור' לצורך החוק, כאשר לנהגים חדשים, צעירים או מקצועיים נקבע סף מחמיר משמעותית יותר מזה החל על נהג רגיל.

למה התוצאה לא תמיד מדויקת כפי שנדמה

תוצאת בדיקת הינשוף מושפעת ממגוון גורמים: מין הנבדק, גילו, משקלו, קצב חילוף החומרים שלו, תרופות שהוא נוטל, וגם תנאי מזג האוויר. גם סוג האלכוהול שנצרך ואחוזי הכוהל שבו משפיעים על התוצאה, וכל אלה עשויים ליצור פער בין המדידה הטכנית לבין מידת השפעת האלכוהול בפועל על יכולת הנהיגה.

בנוסף, בין רגע העצירה לביצוע הבדיקה חייב לחלוף פרק זמן קבוע, שבמהלכו על הנהג להימנע מפעולות שעלולות להשפיע על התוצאה, כמו אכילה, שתייה, עישון, הקאה או גיהוק. הפרה של תנאי ההמתנה עלולה לפגוע באמינות הבדיקה כולה.

מה קבעה הפסיקה על סטייה מעונש הפסילה

בית המשפט העליון קבע כי עונש המינימום שנקבע לעבירת נהיגה בשכרות, המבוססת לרוב על תוצאת מבחן הינשוף, נועד להרתיע נהגים ולתרום למניעת התופעה, ולכן על בתי המשפט להימנע מסטייה ממנו אלא בנסיבות מיוחדות שינומקו כדין. עם זאת, קביעה זו מתייחסת לשלב הענישה, ואינה שוללת אפשרות לתקוף בשלב מוקדם יותר את עצם קבילות תוצאת הבדיקה או מהימנותה.

תקיפת אמינות המכשיר עצמו, תעודת הכיול שלו, או הליך הביצוע, היא דרך פעולה נפרדת ולעיתים יעילה יותר מאשר טיעון לעונש בלבד, שכן היא עשויה להוביל לזיכוי מלא ולא רק להקלה.

כדאי גם לדעת שבמקרים מסוימים מבוצעת בדיקת נשיפה כפולה, ולעיתים אף נבדקת אפשרות לבדיקת דם משלימה, ופער משמעותי בין תוצאות שתי הבדיקות עשוי כשלעצמו להעלות ספק סביר לגבי מהימנות המדידה, ספק שראוי להעלות בפני בית המשפט בזמן. פער כזה מתועד בדרך כלל בתיק המשטרתי ושווה לבקש לעיין בו.

מה בודקים כשמערערים על תוצאת הבדיקה

נקודות מרכזיות לבדיקה כוללות: האם המכשיר עבר כיול תקין וכיצד תועד הדבר, האם נשמר פרק הזמן הנדרש לפני הבדיקה, האם היו לנהג מצבים רפואיים או תרופתיים שעשויים להסביר תוצאה חריגה, והאם השוטר שביצע את הבדיקה פעל לפי הנהלים המחייבים במלואם.

פער קטן בין התוצאה שהתקבלה לבין הסף החוקי, יחד עם ספק סביר לגבי אחד מהגורמים הללו, עשוי להצדיק בקשה לחוות דעת מומחה עצמאית או לזימון עדים נוספים מטעם ההגנה.

חשוב גם לזכור שיש הבדל בין הסף החל על נהג רגיל לבין הסף המחמיר החל על נהג חדש, צעיר או מקצועי, ולכן טעות בסיווג הנהג לצורך קביעת הסף הרלוונטי עלולה לשמש אף היא בסיס לטענת הגנה, מקום שבו הרשות התייחסה לנהג כאילו חל עליו הסף המחמיר בעוד שבפועל הוא לא חל עליו כלל.

למה עדיף לא להתמודד עם זה לבד

בדיקת מהימנות של מכשיר טכני ותהליך רפואי-משפטי מורכב דורשת ידע מקצועי שקשה לרכוש בעצמכם תוך כדי התמודדות עם החרדה שהליך פלילי מעורר. עורך דין תעבורה שמכיר את הפסיקה בתחום יודע בדיוק אילו שאלות לשאול ואילו מסמכים לדרוש כדי לבחון אם אכן נפל פגם בבדיקה שביצעתם.

מעבר לכך, עורך דין מנוסה יידע גם להעריך אם כדאי במקרה הספציפי לפנות למומחה טוקסיקולוג חיצוני, שיבחן את תוצאת הבדיקה מול הנתונים הפיזיולוגיים של הנהג, ולעיתים למצוא הסבר מדעי מבוסס לתוצאה שנראית לכאורה חד-משמעית.

שאלות נפוצות