הברחת ילדים לחו"ל: חטיפת קטינים ואמנת האג

מה קורה בפועל

אחד הסיוטים הגדולים ביותר של הורה גרוש הוא לגלות שבן הזוג לשעבר לקח את הילד המשותף לחופשה בחו"ל, ואז פשוט לא חוזר. הטלפונים לא נענים, ההודעות מתעלמות, וההורה שנשאר בישראל מרגיש חסר אונים לחלוטין - במיוחד כשמדובר במדינה זרה עם שפה, מערכת משפט ותרבות שהוא לא מכיר.

החדשות הטובות הן שישראל, כמו רוב מדינות העולם המערבי, חתומה על אמנה בינלאומית שנועדה בדיוק למצב הזה, ושמאפשרת לרוב לפעול במהירות יחסית להחזרת הילד - בתנאי שפועלים נכון ומהר.

מה אומר החוק

חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מיישם בישראל את אמנת האג משנת 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. האמנה קובעת שילד שהוצא או הוחזק שלא כדין במדינה זרה, בניגוד לזכויות המשמורת של ההורה השני, צריך לרוב להיות מוחזר במהירות למדינת מקום מגוריו הרגיל - כדי שהערכאה המוסמכת שם, ולא בית משפט זר, תכריע בשאלת המשמורת לגופה.

הערכאה המוסמכת בישראל לדון בבקשות מכוח האמנה היא בית המשפט לענייני משפחה, שמקבל גם את סמכויות בית המשפט לנוער לפי חוק הנוער. האמנה קובעת רשימת חריגים מצומצמת שבהם ניתן שלא להחזיר את הילד - למשל אם קיים חשש חמור לפגיעה בו, או אם הילד עצמו, בהתאם לגילו ובגרותו, מתנגד בתוקף לחזרה.

מה קבעה הפסיקה

בע"א 6056/93 עדן נגד עדן דן בית המשפט העליון בשאלת פרשנותם של החריגים לחובת ההחזרה שבאמנת האג, ובהם החריג שעניינו רצון הילד. בית המשפט קבע שם שהחריג הזה מקנה לקטין החטוף זכות ממשית להביע את עמדתו בהליך השיפוטי, וכי בית המשפט בוחן את בגרותו האינטלקטואלית והרגשית של הילד באופן פרטני, ולא לפי גיל מינימלי קבוע מראש.

פסק הדין הזה חשוב כי הוא מזכיר להורים משני הצדדים שהליכי אמנת האג אינם רק 'טכניים' - יש בהם גם מקום אמיתי לקול של הילד עצמו, אך רק כאשר בגרותו מצדיקה זאת, ולא כתירוץ גורף לעכב את ההחזרה.

איך פועלים בפועל

אם ילדכם הוצא מהארץ שלא כדין, הצעד הראשון והדחוף ביותר הוא לפנות מיד לרשות המרכזית לפי אמנת האג במשרד המשפטים, שמופקדת על הפעלת האמנה בישראל ועל תיאום מול הרשות המקבילה במדינה הזרה. ככל שעובר יותר זמן, ההליך עלול להיות מורכב יותר.

מומלץ מאוד לפעול במקביל מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים ובאמנת האג, כי מדובר בהליך שדורש הבנה של שני מערכות משפט לפחות, ומהירות פעולה קריטית ביותר להצלחתו.

מה לא לעשות

אין להמתין 'שהמצב יירגע מעצמו' לפני פנייה לרשות המרכזית - כל שבוע שעובר עלול להקשות על ההליך, ובמקרים מסוימים אף לפגוע בסיכויי ההחזרה, בעיקר אם חולפת שנה שלמה מיום ההוצאה שלא כדין.

יש להימנע מלקיחת החוק לידיים, כמו ניסיון לחטוף בחזרה את הילד באופן עצמאי - צעד כזה עלול להסתבך פלילית במדינה הזרה ולפגוע דווקא בעמדתו המשפטית של ההורה שנפגע מלכתחילה.

כדאי גם להימנע מלנהל את כל ההליך לבד, בלי סיוע מקצועי - הליכי אמנת האג מורכבים, כרוכים בלוחות זמנים קפדניים, ודורשים לרוב שיתוף פעולה בין עורכי דין בשתי מדינות שונות בו-זמנית.

חשוב גם לזכור שגם אם ההליך מסתיים בהצלחה והילד מוחזר לישראל, שאלת המשמורת לגופה עדיין לא הוכרעה - אמנת האג עוסקת רק בהחזרת המצב לקדמותו, ומחזירה את ההכרעה המהותית לערכאה המוסמכת במדינת המוצא. לכן יש להיערך גם להליך המשמורת שיבוא בהמשך, ולא לראות בהחזרת הילד את סוף הדרך המשפטית.

לבסוף, כדאי לזכור שברוב המקרים שבהם פועלים במהירות ובאופן מקצועי, הליכי אמנת האג מסתיימים בהצלחה תוך חודשים ספורים, ולא נמשכים שנים כפי שחוששים הורים רבים בתחילת הדרך.

שאלות נפוצות