Beit  Ha Mishpat
גיליון 01 · 08.202612,480 מסמכים נוסחו · נכון ל-08.2026חדשות המשפטbeithamishpat.com
דיני משפחה

סרבנות גט וצווי עיכוב יציאה מהארץ

כשבן הזוג מסרב לשחרר ואי אפשר להמשיך בחיים

מול סרבנות גט עומדים כלים משפטיים ממשיים ולא רק הצהרתיים. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ״ה-1995, מאפשר להטיל צווי הגבלה על הסרבן, ובהם עיכוב יציאה מהארץ ושלילת רישיון נהיגה. הפעלתם מותנית בכך שהסירוב עיקש ובלתי מוצדק, ולא בכל מחלוקת.

מאת עו״ד אלכס ווייג · 7 דקות קריאה ·

מה קורה בפועל

אחד המצבים הקשים ביותר בדיני המשפחה בישראל הוא מצב של סרבנות גט: בני זוג שכבר סיימו את הזוגיות שלהם לחלוטין, לעיתים אף לאחר שנים של פירוד בפועל, אך אחד הצדדים מסרב לתת או לקבל גט - לעיתים מתוך רצון לנקום, לעיתים כדי לסחוט ויתורים כספיים או ויתורים בענייני הילדים.

המשמעות המעשית לאישה מסורבת גט חמורה במיוחד: כל עוד לא ניתן הגט, היא נותרת אישה נשואה מבחינת ההלכה, ואינה יכולה להינשא מחדש. גם גברים יכולים להיות מסורבי גט, אך בפועל רוב המקרים המוכרים נוגעים לנשים שנותרות 'עגונות' למרות שהקשר הזוגי הסתיים מזמן.

מה אומר החוק

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995, מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות להטיל על סרבן גט סנקציות שנועדו להפעיל עליו לחץ עקיף כדי שיסכים 'מרצונו' לתת או לקבל את הגט. הסנקציות כוללות, בין היתר, צו עיכוב יציאה מהארץ, מניעת הוצאת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, והגבלות בנקאיות ומקצועיות.

צו עיכוב יציאה מהארץ הוא לרוב הצעד הראשון והמשמעותי ביותר, שכן הוא מונע מהסרבן לברוח מהארץ ולהתחמק מהמשך ההליך. בית הדין רשאי להוציא צו כזה גם במעמד צד אחד, כאשר קיים חשש ממשי שהצד השני יימלט.

מה קבעה הפסיקה

בבג"ץ 5185/13, שדן במקרה של סרבן גט שקיבל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ למשך חמש שנים ואף סירב לתת גט לאחר שכבר הופיע לטקס הגירושין וחתם עליו, אישר בית המשפט העליון את סמכותו של בית הדין הרבני להטיל את מלוא מערך הסנקציות שבחוק - כולל עיכוב יציאה ממושך - כאשר ההתנהלות מלמדת על סירוב עיקש ובלתי מוצדק.

פסק הדין הזה מבהיר שבתי המשפט אינם רואים בסנקציות האלה פגיעה בלתי מידתית בזכויות הסרבן, אלא כלי לגיטימי ומידתי כדי למנוע מצב שבו צד אחד 'כובל' את הצד השני לנישואים שכבר הסתיימו הלכה למעשה.

איך פועלים בפועל

אם אתם מתמודדים עם סרבנות גט, הצעד הראשון הוא לפנות לבית הדין הרבני בבקשה דחופה לצו עיכוב יציאה מהארץ, במיוחד אם יש חשש שבן הזוג מתכנן לעזוב את הארץ. חשוב לתעד כל ניסיון ליישוב הסכסוך ולסירוב מצד בן הזוג, כדי לבסס את הבקשה לסנקציות נוספות בהמשך.

מקביל להליך ההלכתי, כדאי לבחון גם תביעות כלכליות - למשל תביעת נזיקין בגין 'עיגון' - שמכירה בהן הפסיקה במקרים חריגים, ככלי לחץ נוסף. חשוב לפעול יחד עם עורך דין וטוען רבני שמכירים את שני המסלולים - האזרחי וההלכתי - כדי לבנות אסטרטגיה משולבת ויעילה.

כלים נוספים מול סרבנות

מעבר לצו עיכוב יציאה מהארץ, בית הדין הרבני רשאי להטיל סנקציות נוספות, כמו איסור על פתיחת חשבון בנק חדש, שלילת רישיונות מקצועיים, ואף מאסר במקרים חמורים במיוחד של סרבנות עיקשת.

לצד ההליך ההלכתי, מכירה הפסיקה האזרחית בישראל באפשרות להגיש תביעת נזיקין כספית כנגד סרבן גט, בטענה לנזק שנגרם לצד המעוגן כתוצאה מהסירוב הממושך - כלי לחץ נוסף שמצטרף לסנקציות ההלכתיות.

חשוב לתעד לאורך כל הדרך כל ניסיון ליישוב ההליך ואת תגובת הצד הסרבן, שכן תיעוד כזה משמש בסיס חשוב הן לבקשת הסנקציות בבית הדין הרבני והן לתביעה הנזיקית המקבילה.

חשוב גם לזכור שההליך מול סרבן גט דורש לרוב סבלנות, גם כשהוא מתסכל מאוד: בתי הדין הרבניים מדרגים את הסנקציות בהדרגה, ולעיתים נדרשות כמה פניות חוזרות לפני שמוטלות הסנקציות המשמעותיות ביותר. ליווי מקצועי לאורך כל הדרך, שמכיר את קצב ההליך הצפוי, מסייע מאוד להתמודד עם התסכול הזה בלי לאבד תקווה.

בסופו של דבר, סבלנות בשילוב פעולה נחושה ומתועדת היטב היא לרוב השילוב המנצח מול סרבן גט, גם אם ההליך אורך זמן רב יותר ממה שהיה רוצה הצד המעוגן.

שאלות נפוצות

אילו כלים קיימים נגד סרבנות גט?

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ״ה-1995, מאפשר להטיל על הסרבן צווי הגבלה, ובהם עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה והגבלות נוספות.

מתי מוטלים צווי הגבלה?

כשהסירוב עיקש ובלתי מוצדק, ולאחר שניתן פסק דין המחייב או הכופה גט. הצווים אינם מוטלים בכל מחלוקת על תנאי הגירושין, אלא במצב של סרבנות של ממש.

האם סרבנות גט מזכה בפיצוי?

בפסיקה הוכרה אפשרות לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם מסרבנות ממושכת. זהו הליך נפרד מהליך הגירושין עצמו, והוא נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה ומשך הסרבנות.

אין באמור ייעוץ משפטי ואין בו תחליף לבדיקה פרטנית של הנסיבות. הפסיקה והחקיקה המצוטטות עשויות להשתנות.