אפוטרופסות על הורה מבוגר: מתי ואיך פונים לבית המשפט

מה קורה בפועל

ילדים בגירים רבים מגיעים אליי במצב רגשי קשה: ההורה שגידל אותם, אולי אפילו ניהל עסק שלם או משפחה גדולה, הפך פתאום לאדם שלא מזהה מתי הוא נופל קורבן לרמאות טלפונית, לא זוכר לשלם חשבונות, או מקבל החלטות רפואיות בלי להבין את המשמעות שלהן. השאלה שעולה היא איך מגנים עליו בלי לפגוע בכבודו.

יש בזה מתח אמיתי: מצד אחד רוצים להגן על ההורה מפני ניצול כלכלי או סכנה בריאותית, ומצד שני לא רוצים 'לקחת' ממנו את מה שנשאר מהעצמאות שלו. הדין הישראלי בנוי היום סביב המתח הזה בדיוק.

מה אומר החוק

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שעבר תיקון משמעותי בשנת 2016, קובע שמינוי אפוטרופוס הוא אמצעי אחרון, ולא ברירת מחדל. החוק מעודד היום שימוש בכלים פחות מגבילים, כמו ייפוי כוח מתמשך שההורה עורך מבעוד מועד כשהוא עוד כשיר, ומינה בו אדם שיטפל בענייניו אם וכאשר יאבד את הכושר לכך.

כאשר אין ייפוי כוח כזה וההורה כבר אינו מסוגל לדאוג לענייניו, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס - על הגוף, על הרכוש, או על שניהם - כאשר בית המשפט מחויב להתאים את היקף המינוי בצמצום, רק לתחומים שבהם ההורה אכן זקוק לסיוע.

מה קבעה הפסיקה

בתי המשפט מבססים את בחינת הצורך במינוי אפוטרופוס, ואת בחינת רצונו האמיתי והחופשי של ההורה בכל הקשור לענייניו, על עקרונות דומים לאלה שנקבעו בפסיקה בנוגע לזיהוי השפעה בלתי הוגנת - כפי שנקבע בע"א 851/79 בנדל נגד בנדל, שם נקבע 'מבחן השכל הישר' לבחינת תלות, מעורבות בקבלת ההחלטה, ונסיבות חשודות אחרות. מבחנים אלה משמשים גם בבחינת בקשות אפוטרופסות, כאשר יש חשש שקרוב משפחה מנצל את מצבו הרפואי או הקוגניטיבי של ההורה כדי להשתלט על נכסיו.

בתי המשפט מדגישים גם שגם כאשר מתמנה אפוטרופוס, יש לשמור ככל הניתן על מעורבותו של ההורה בהחלטות הנוגעות לחייו, ולא להפוך אותו לגורם פסיבי לחלוטין - עיקרון שמבוסס על כבוד האדם וחירותו.

איך פועלים בפועל

הצעד הראשון, עוד לפני שמצב חירום מתרחש, הוא לעודד הורה מבוגר וצלול לערוך ייפוי כוח מתמשך - מסמך שנחתם בליווי עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת לכך, ומופקד באפוטרופוס הכללי, ושחוסך לחלוטין את הצורך בהליך אפוטרופסות עתידי.

כשההליך כבר נדרש, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה מפורטת, בצירוף חוות דעת רפואית או גריאטרית עדכנית, ובית המשפט ימנה לרוב עובד סוציאלי שיבחן את המצב לעומק ויגיש תסקיר לפני מתן ההחלטה.

מה קורה בלי אפוטרופוס

כאשר אין אפוטרופוס וגם אין ייפוי כוח מתמשך, בנק או קופת חולים עלולים פשוט לסרב לפעול לפי הוראות בני המשפחה, גם אם הן ניתנות מתוך כוונה טובה - מה שעלול לעכב טיפול רפואי דחוף או תשלום חשבון חשוב.

מצב כזה עלול גם לחשוף את ההורה המבוגר לניצול כלכלי, כאשר גורם זר, ולעיתים אף קרוב משפחה, מנצל את היעדר הפיקוח המשפטי כדי לגשת לחשבונות או לחתום בשמו על מסמכים ללא סמכות ממשית.

לכן, גם אם התהליך המשפטי למינוי אפוטרופוס נראה מכביד, הוא לרוב עדיף בהרבה על המצב החלופי של ואקום משפטי, שבו איש אינו מוסמך רשמית לפעול למען ההורה כשהוא הכי זקוק לכך.

כדאי גם לדעת שאפוטרופסות אינה חייבת להיות מוחלטת - בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס רק לתחום מוגדר, כמו ניהול חשבון בנק בלבד, ולהשאיר את שאר תחומי החיים בידי ההורה עצמו, בהתאם ליכולתו בפועל. גישה מותאמת כזו שומרת על מירב העצמאות והכבוד של ההורה המבוגר.

שאלות נפוצות