אימוץ ילדים בישראל: איך מתחיל התהליך ומה בודקים

מה קורה בפועל

משפחות שמגיעות לתהליך אימוץ מגיעות ממקומות שונים לגמרי: זוגות שמתמודדים עם אי-פוריות אחרי שנים של טיפולים, הורים יחידים שבחרו במודע במסלול הזה, ובני זוג שרוצים לאמץ את ילדי בן או בת הזוג שלהם ממערכת יחסים קודמת. בכל המקרים האלה, השאלה הראשונה שעולה היא כמה זמן זה ייקח וכמה קשה זה יהיה.

התשובה הכנה היא שמדובר בהליך שנועד להיות יסודי ולעיתים איטי - וזה בכוונה. המערכת בישראל בנויה כדי לוודא שבסופו של דבר, האינטרס שעומד במרכז הוא לא האינטרס של המשפחה המאמצת, אלא טובתו של הילד.

מה אומר החוק

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, קובע שילד יאומץ רק אם נמצא שהאימוץ הוא לטובתו, ושסעיף 1ב לחוק מחייב לשקול בכל החלטה בהליך את זכויות הילד, צרכיו ואת זכותו ליציבות. האימוץ נעשה בפיקוח משרד הרווחה, כאשר עובד סוציאלי מלווה את ההליך מתחילתו ועד סופו ומגיש חוות דעת לבית המשפט.

החוק דורש בדרך כלל את הסכמת ההורים הביולוגיים לאימוץ, אך מאפשר לבית המשפט לוותר על הסכמה זו בנסיבות חריגות, כגון הזנחה חמורה או ניתוק ממושך מהילד, כאשר הדבר נדרש לשם טובתו.

מה קבעה הפסיקה

בע"א 10280/01 טל ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה, לאחר כמעט תשע שנות התדיינות, קבע בית המשפט העליון ברוב דעות שבנות זוג בנות אותו מין, המקיימות יחד תא משפחתי, רשאיות לקבל צו אימוץ הדדי לילדיהן הביולוגיים - כך שכל אחת מהן הופכת גם להורה המשפטי של ילדי בת זוגה.

פסק הדין הזה הבהיר עיקרון יסודי: מבחן הכשירות להורות מאמצת נגזר מטובת הילד ומהיכולת ההורית בפועל, ולא מזהות מגדרית או הרכב משפחתי 'מסורתי'. העיקרון הזה ממשיך להנחות את מערכת האימוץ בישראל גם כיום, כולל ביחס לזוגות ידועים בציבור ולהורים יחידים.

איך פועלים בפועל

השלב הראשון בתהליך אימוץ הוא פנייה לשירות למען הילד במשרד הרווחה, שבודק את כשירות ההורים המבקשים באמצעות ראיונות, ביקורי בית והערכות מקצועיות. ההליך כולל גם תקופת ניסיון שבה הילד מתגורר עם המשפחה המאמצת בטרם ניתן צו האימוץ הסופי.

חשוב להיערך נפשית לכך שמדובר בתהליך שדורש סבלנות רבה, ולעיתים גם ליווי משפטי צמוד - במיוחד במקרים של אימוץ בין-ארצי, אימוץ ילד בן בן זוג, או מקרים שבהם נדרש לוותר על הסכמת הורה ביולוגי.

סוגי אימוץ שונים

אימוץ פנים-ארצי, כשגם ההורים המאמצים וגם הילד נמצאים בישראל, הוא המסלול הנפוץ ביותר, ומתבצע בליווי צמוד של שירותי הרווחה מתחילת ההליך ועד למתן צו האימוץ הסופי.

אימוץ בין-ארצי, כשהילד מגיע ממדינה אחרת, כפוף לרוב גם לאמנת האג בדבר הגנת ילדים ושיתוף פעולה בעניני אימוץ בין-ארצי, ודורש הכרה הדדית בין רשויות הרווחה של שתי המדינות.

אימוץ ילד בן בן הזוג, כלומר אימוץ ילדיו של בן או בת הזוג ממערכת יחסים קודמת, הוא מסלול נפוץ נוסף שבו לרוב לא נדרשת תקופת ניסיון ארוכה כמו באימוץ מלא, אך עדיין נבחנת התאמת המאמץ לילד.

כדאי גם לדעת שגם לאחר מתן צו האימוץ, המשפחה המאמצת ממשיכה לעיתים ליהנות מליווי מקצועי של שירותי הרווחה, בעיקר בתקופה הראשונה שלאחר האימוץ, כדי לסייע בקליטה הרגשית של הילד במשפחה החדשה ולזהות מוקדם ככל האפשר קשיים שדורשים התייחסות נוספת.

לסיכום, כדאי לגשת לתהליך האימוץ מתוך ידיעה שהאיטיות והיסודיות שלו נועדו להגן בראש ובראשונה על הילד, ולא נועדו להכשיל את המשפחה המבקשת לאמץ אותו באהבה.

חשוב גם לזכור שלאורך כל התהליך עומדת לרשות המשפחה תמיכה מקצועית, ושאין צורך להתמודד עם השלבים המורכבים לבד וללא ליווי.

כדאי גם לזכור שהסבלנות הנדרשת בתהליך משתלמת בסופו של דבר, כשהיא מובילה למשפחה יציבה ובטוחה עבור הילד המאומץ.

שאלות נפוצות