| 46 | עקיף | חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3572 | 1034 | 28/07/2026 | | נוסח | pdf | 1042100 |
| 45 | ישיר | חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3537 | 626 | 15/06/2026 | החוק קובע כי תוקם המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל. עוד קובע החוק מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן יוצר תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים.
בנוסף, החוק קובע הפרדה בין מח"ש לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי המחלקה יוסמכו בידי מנהל המחלקה, והסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עוד קובע החוק כי עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום. לצד זאת, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, החוק כולל תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.
לבסוף, החוק קובע הוראות תחילה והיערכות ליישומו, וכן חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לכנסת על הטיפול בתלונות ובעבירות המיוחסות לשוטרים ועל תוצאות הטיפול בהן. | נוסח | pdf | 2197937 |
| 44 | ישיר | חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3526 | 568 | 12/05/2026 | במסגרת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44), התשפ"ו–2026, נקבע כי שימוש במכונית להתזת מים (מכת"זית) לשם פיזור הפגנה ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד, ללא כל תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח. בנוסף, נקבע כי המשטרה תתעד את השימוש במכת"זית בתיעוד חזותי, בשילוב של תמונה וקול, באופן המאפשר צפייה ושמיעה באיכות הולמת, ונקבע כי תיעוד זה יישמר למשך שנה לפחות. כמו כן, הוסדר כי אדם הטוען כי נפגע או ניזוק מפעולת מכת"זית בהפגנה יהיה רשאי לפנות למשטרה לשם קבלת התיעוד החזותי מהאירוע, והתיעוד יימסר לו במספר סייגים הקבועים בחוק חופש המידע. ההוראות הנוגעות לחובת התיעוד ולזכות הגישה לחומר ייכנסו לתוקף ביום ח' באדר א' התשפ"ז (15 בפברואר 2027). | נוסח | pdf | 2219199 |
| 43 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 352 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 19 | ישיר | חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025 | | ספר החוקים | 3473 | 60 | 25/12/2025 | במסגרת חוק שירות ביטחון נקבעה הוראת שעה, המוארכת מעת לעת, המאפשרת הצבת חיילים בשירות חובה ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול (מסלול שח"ם), ובלבד שעיקר פעילותן קשור לביטחון המדינה ותושביה. כעת, במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025, הוארך תוקפה של הוראת השעה פעם נוספת, כך שתעמוד בתוקפה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על התהליך, עוגן בחוק מנגנון דיווח חדש שלפיו השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים על הצבת החיילים במשטרה, תוך פירוט מספר החיילים ששובצו והיחידות הספציפיות שאליהן נשלחושבהן הוצבו. | נוסח | pdf | 1046280 |
| 42 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3407 | 529 | 03/04/2025 | התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין. | נוסח | pdf | 2220995 |
| 41 | עקיף | חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3278 | 1346 | 07/08/2024 | בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה.
הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים.
בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר.
החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה.
מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות.
חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה. | נוסח | pdf | 2165824 |
| 40 | ישיר | חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3145 | 446 | 08/01/2024 | תיקון מספר 40 לפקודת המשטרה, נועד להסדיר את השימוש במערכות צילום בעלות יכולת ניתוח ועיבוד לזיהוי חד-ערכי של חפצים על מנת לסייע לגורמי אכיפת החוק ולגופי הביטחון למלא את תפקידם באופן יעיל, ויובהר כי התיקון אינו מתייחס למערכות צילום בעלות יכולת זיהוי ביומטרי של בני אדם. השימוש במידע יכול להיות בשני מתווים – באמצעות התראת זמן אמת, שתסייע באיתור החפץ בזמן אמת או באמצעות חיפוש בדיעבד בחומר שצולם במערכות הצילום ונאגר. יצוין כי בעת חקיקת החוק, המערכת היחידה שקיימת ברשות המשטרה היא כזו המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב, אך החוק יוצר מסגרת חוקית שתאפשר את יישומו גם לגבי זיהוי חפצים אחרים, ככל שתהיה טכנולוגיה כזו.
הצבת המצלמות תעשה בהתאם למטרות המנויות בחוק, ביניהם מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וכן גילוי מעורבים בתכנונן ובביצוען של עבירות אלה. בנוסף, ניתן יהיה להציב את המצלמות לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדרים או אנשים שיש חשש לשלומם וכן אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים. שעה שהופעלו המצלמות, ניתן יהיה להשתמש בחומר שצולם בהן גם למטרות נוספות הקבועות בחוק, לרבות הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המוגדות בחוק והליכים פליליים בעניינן וחילוט רכוש על פי דין.
במסגרת החוק, מוטלות מגבלות על הצבת המצלמות במרחב הציבורי, על השימוש במערכות המצלמות אדם ברשות היחיד, והכל תוך קביעת מנגנוני בקרה על אלו. בנוסף, מוסדר אופן השימוש בחומר שצולם במערכות תוך קביעת מגבלות לעניין זה, לרבות לתקופה בה יישמר המידע הנאגר במערכות וסנקציה פלילית במקרה של הפרת ההוראות. מעבר לכך, החוק מאפשר להעביר מידע ממערכות הצילום גם לגופים אחרים בתחומי אכיפת החוק והביטחון, המנויים בחוק, ובתנאים הקבועים בו. | נוסח | pdf | 2202408 |
| 39 | עקיף | חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3106 | 79 | 08/11/2023 | נוספו בהוראת שעה ההוראות שנקבעו בתקנות שעת החירום לצורך הסדרת הגישה של גופי הביטחון למידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים לצורך זיהוי ואיתור הנרצחים, הנעדרים והשבויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וכן את אפשרות המשטרה לקבל מידע לרבות מידע גנטי ורפואי שיוכל לסייע במשימה זו. עוד נוספו תיקונים הנוגעים לנושא שמירת טביעות האצבעות במאגר הביומטרי ואיסור מחיקתן בתקופת הוראת השעה, השימוש בתמונות תווי פנים ע"י רשות האוכלוסין, וכן הוראות בדבר סמכות דרישת ידיעות ומסמכים ע"י צה"ל. התיקונים עוגנו במסגרת שלוש הוראות שעה: האחת - בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, השנייה - בפקודת משטרה, והשלישית במסגרת החוק המוצע. הוראות השעה יעמדו בתוקפן למשך שנה מיום תחילת החוק, עד ליום 7.11.24, ובכפוף לסמכות הארכת תקופה זו, על ידי שר הפנים או השר לביטחון לאומי או שר הביטחון, לפי העניין, לתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים במצטבר. כן נקבע כי בתקופת הוראת השעה יהיה ניתן להשתמש בסמכויות האמורות גם לצורך איתור נעדרים והרוגים במסגרת אירוע אזרחי רב נפגעים עליו הכריז שר הפנים. | נוסח | pdf | 2211218 |
| 38 | עקיף | חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3016 | 22 | 09/02/2023 | החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים. | נוסח | pdf | 2199304 |