| 9 | ישיר | חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3516 | 470 | 31/03/2026 | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, המשרתים בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות מתבצע בשני מסלולים עיקריים: שירות אזרחי-חברתי בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, ביטחון הפנים והגנת העורף; ושירות אזרחי-ביטחוני בגופים דוגמת משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. החוק כולל הוראות מפורטות לעניין ביצוע השירות, תקופתו, תנאיו וחובות הגופים המפעילים, ומסמיך את הרשות לשירות לאומי-אזרחי על ניהול המערך והפיקוח עליו. כדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו הצבאי נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של החוק מעת לעת. כעת, במסגרת תיקון מספר 9 לחוק, נקבע כי תוקף הוראת השעה יוארך פעם נוספת, כך שהחוק יעמוד בתוקפו עד ליום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026). | נוסח | pdf | 1046468 |
| 8 | ישיר | חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו-2025 | | ספר החוקים | 3458 | 18 | 18/11/2025 | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, המשרתים בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות מתבצע בשני מסלולים עיקריים: שירות אזרחי-חברתי בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, ביטחון הפנים והגנת העורף; ושירות אזרחי-ביטחוני בגופים דוגמת משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. החוק כולל הוראות מפורטות לעניין ביצוע השירות, תקופתו, תנאיו וחובות הגופים המפעילים, ומסמיך את הרשות לשירות לאומי-אזרחי על ניהול המערך והפיקוח עליו. כדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו הצבאי נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של החוק מעת לעת. כעת, במסגרת תיקון מס' 8 לחוק, נקבע כי תוקף הוראת השעה יוארך פעם נוספת, כך שהחוק יעמוד בתוקפו עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). | נוסח | pdf | 1046069 |
| 7 | ישיר | חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 | | ספר החוקים | 3433 | 690 | 26/06/2025 | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון שהם בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, לשרת בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות במסגרת החוק נעשה על בסיס שני מסלולים: האחד, שירות אזרחי-חברתי תחת אחד מהתחומים או התפקידים המפורטים בחוק, לרבות ביטחון הפנים והגנת העורף, בריאות, רווחה וחינוך; השני, שירות אזרחי-ביטחוני באחד מהגופים המפורטים, לרבות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, החוק כולל הוראות לעניין ביצוע השירות, תקופת השירות והיקפו, תנאי השירות, הסדרת השירות במסגרת הגוף המפעיל ובכלל זה חובותיו. בנוסף, במסגרת החוק הוקמה הרשות לשירות לאומי-אזרחי, אשר אחראית על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי בהתאם להוראות החוק, וזאת לצד מתן אפשרות לשר, שהוא חבר הממשלה שהוסמך על ידה לכך, להסמיך מבין עובדי הרשות, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לעניין אופי השירות הלאומי-אזרחי ואיכותו.
מאחר שתוקפו של ההסדר המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות פקע ב-30.6.2023, ועמו גם פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי וכדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו כבר נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).
כעת, במסגרת תיקון מספר 7, הוארך תוקפו עד ליום כ"ד בחשוון התשפ"ו (15 בנובמבר 2025). | נוסח | pdf | 2232288 |
| 6 | ישיר | חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3228 | 952 | 27/06/2024 | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, הינו הוראת שעה המסדירה את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון שהם בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שמלאו להם 21 שנים, לשרת בשירות לאומי־אזרחי כתחליף לשירותם בצבא הגנה לישראל. השירות במסגרת החוק נעשה על בסיס שני מסלולים: האחד, שירות אזרחי-חברתי תחת אחד מהתחומים או התפקידים המפורטים בחוק, לרבות ביטחון הפנים והגנת העורף, בריאות, רווחה וחינוך; השני, שירות אזרחי-ביטחוני באחד מהגופים המפורטים, לרבות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, החוק כולל הוראות לעניין ביצוע השירות, תקופת השירות והיקפו, תנאי השירות, הסדרת השירות במסגרת הגוף המפעיל ובכלל זה חובותיו. בנוסף, במסגרת החוק הוקמה הרשות לשירות לאומי-אזרחי, אשר אחראית על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי בהתאם להוראות החוק, וזאת לצד מתן אפשרות לשר, שהוא חבר הממשלה שהוסמך על ידה לכך, להסמיך מבין עובדי הרשות, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לעניין אופי השירות הלאומי-אזרחי ואיכותו.
מאחר שתוקפו של ההסדר המאפשר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות פקע ב-30.6.2023, ועמו גם פקע תוקפו של חוק שירות לאומי–אזרחי וכדי להמשיך ולאפשר למי ששירותו כבר נדחה להשתלב בשירות לאומי-אזרחי, הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי, עד ליום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024).
במסגרת תיקון מספר 6, הוארך תוקפו עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). | נוסח | pdf | 2219100 |
| 5 | עקיף | חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3089 | 820 | 17/08/2023 | חוק זה קובע כי תשלומים שמשולמים על ידי משרד העלייה והקליטה לעולה חדש שהוא חייל, משרת בשירות לאומי-אזרחי, מתנדב בשירות לאומי או מתנדב בשירות קהילתי, יהיו מוגנים מפני העברה, שעבוד או עיקול, למעט אם מדובר בחוב מזונות. תשלומים כאמור יהיו מוגנים כאשר הם בידי משרד העלייה והקליטה וגם ב-30 הימים הראשונים בחשבון הבנק. למשרד העלייה והקליטה נשמרת הזכות לקזז את התשלום המגיע לזכאי כנגד חוב שהוא חייב לאותו משרד. עוד נקבע בחוק זה ששר הביטחון או השר הממונה על השירות האזרחי, לפי העניין, יוכלו לקבוע בתקנות כי תשלומים המשולמים לחיילים, למשרתים בשירות לאומי אזרחי או למתנדבים כאמור, על ידי משרד ממשלתי אחר למטרות קיום, יהיו גם הם מוגנים מפני העברה, שיעבוד או עיקול. | נוסח | pdf | 2190785 |
| 4 | ישיר | חוק שירות לאומי־אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3070 | 562 | 31/07/2023 | החוק מאפשר לתלמידי ישיבות שניתן להן צו דחיית שירות טרם פקיעתו של ההסדר שאפשר זאת ב-30.6.2023, לשרת בשירות לאומי-אזרחי, אם מלאו להם 21 שנים, אם ביקשו לשרת בשירות לאומי-אזרחי ואם בקשה זו אושרה על ידי פוקד. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשנה, עד יום 30.6.2024. | נוסח | pdf | 2208226 |
| 3 | עקיף | חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2632 | 668 | 05/04/2017 | החוק מסדיר את המערך הקיים של השירות הלאומי, שיוכל להיקרא גם התנדבות קהילתית, (להלן- השירות) ובו רשאים להתנדב מי שקיבלו פטור משירות צבאי בכפוף לתנאים שבחוק. מוקמת רשות לשירות אזרחי האחראית גם לנושא השירות הלאומי-אזרחי של תלמידי הישיבות וכן תפעל מועצה ציבורית מייעצת. נקבעו תנאים לביצוע השירות, תנאי הזכאות להיות גוף מפעיל שבמסגרתו מבוצע השירות ותנאים לעניין הגופים המוכרים האחראים על הפעלת המתנדבים. כמו כן נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ביצוע השירות לרבות באמצעות עיצומים כספיים על גופים מוכרים. בנוסף נקבע מנגנון השגה וממונה על פניות הציבור ונקבעו הוראות לעניין ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות וקידום שילוב של צעירים בסיכון כמתנדבים. | נוסח | pdf | 568470 |
| עקיף | חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 | | ספר החוקים | 2512 | 266 | 30/11/2015 | תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שנחקק בחודש מרץ 2014, קבע מנגנון חדש לגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. במנגנון זה נקבע כי עד שנת 2017 תחול תקופת הסתגלות, במהלכה הממשלה תקבע יעדי לגיוס של תלמידי ישיבות, כאשר יעדים אלה לא יהיו מחייבים. החל משנת 2017 נקבע כי תחול תקופת קבע, בה יעדי הגיוס יהפכו מחייבים ואי עמידה בהם תוביל להחלת גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות, למעט 1,800 תלמידים מתמידים בכל שנה. לצד תיקון מס' 19, נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע מנגנון משלים של שירות תלמידי ישיבות במסגרת שירות לאומי.
התיקון הנוכחי מאריך את תקופת ההסתגלות משלוש שנים לשש שנים, עד שנת 2020, וקובע תקופת הסתגלות שנייה, עד שנת 2023. במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, כל עוד תהיה עמידה ביעדי הגיוס, לא יחול גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות. אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות, בהיקפים שיקבע בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה. יעדי הגיוס לצה"ל ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, בעוד שיעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי.
עוד קובע התיקון הנוכחי כי יוקם צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שיגבש תכניות רב שנתיות לקידום העמידה ביעדי הגיוס במהלך תקופות ההסתגלות.
התיקון קובע גם כי תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי יפוג בשנת 2023, ותבוטל החובה שהוטלה על הממשלה לבחון מתווה קבע לשירות שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני עד 2019. | נוסח | pdf | 571382 |
| עקיף | חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים), התשע"ד-2014 | | ספר החוקים | 2464 | 658 | 06/08/2014 | | נוסח | pdf | 547111 |
| ישיר | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 | (החוק המקורי) | ספר החוקים | 2442 | 380 | 19/03/2014 | | נוסח | pdf | 487131 |