| 9 | ישיר | חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2025 | | ספר החוקים | 3475 | 70 | 30/12/2025 | החוק משנה את ההגדרה של "קמעונאי פארם גדול", הקבועה בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014, כדי להתאים את ההגדרה למאפייני שוק הפארם. כיום, לפי החוק, היקף מחזור המכירות שלפיו מוגדר "קמעונאי פארם" כ"קמעונאי פארם גדול", עומד על סכום של כ-287 מיליון שקלים חדשים (סכום זה זהה לסכום שלפיו קמעונאי בתחום המזון מוגדר כ"קמעונאי גדול"). לפי ההסדר החדש, "קמעונאי פארם" יוגדר כ"קמעונאי פארם גדול", אם מחזור ההכנסות שלו עומד על 450 מיליון שקלים חדשים, במקום 287 מיליון שקלים, וכן הוא יידרש להחזיק 12 חנויות פארם לפחות. יצוין כי ההגדרה תחול רק לעניין קמעונאי פארם, בעוד שהגדרת "קמעונאי גדול" בתחום המזון תישאר כשהייתה.
שינוי ההגדרה נועד להתאים את החוק הקיים למאפייני שוק הפארם, שמתאפיין בריכוזיות גבוהה ובקשיים בכניסת שחקנים חדשים לשוק. להגדרה של קמעונאי כ"קמעונאי גדול" יש השלכות רחבות, שכן החוק הקיים מטיל שורה של הוראות מחמירות החלות אך ורק על קמעונאי גדול – הוראות אלה כוללות, בין היתר, מגבלות על פעולות שקמעונאי גדול רשאי לבצע במסגרת יחסיו עם ספקים, הוראות שעניינן שמירה על תחרות בין קמעונאים הפועלים באותו אזור גאוגרפי וכן חובות שונות בעניין שקיפות מחירים. כתוצאה מתיקון החוק, יצטמצם מספרם של קמעונאי פארם שעליהם יחולו הוראות מחמירות כאמור, והדבר יקל על שחקנים חדשים להיכנס לשוק ויקדם את התחרות בענף. | נוסח | pdf | 2225805 |
| 8 | ישיר | חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3236 | 1032 | 04/07/2024 | חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה.
פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים:
סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות;
סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם".
בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם.
עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים.
החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית. | נוסח | pdf | 2201054 |
| 7 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 184 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 6 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 227 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 5 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 225 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 4 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 225 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 3 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 225 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 2 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 254 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 1 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 | | ספר החוקים | 2591 | 210 | 29/12/2016 | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים. | נוסח | pdf | 2007975 |
| ישיר | חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 | (החוק המקורי) | ספר החוקים | 2447 | 438 | 27/03/2014 | | נוסח | pdf | 484925 |