| עקיף | חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3578 | 1065 | 29/07/2026 | | נוסח | pdf | 2229019 |
| 104 | עקיף | חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3578 | 1055 | 29/07/2026 | | נוסח | pdf | 2229019 |
| 103 | עקיף | חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3537 | 629 | 15/06/2026 | החוק קובע כי תוקם המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל. עוד קובע החוק מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן יוצר תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים.
בנוסף, החוק קובע הפרדה בין מח"ש לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי המחלקה יוסמכו בידי מנהל המחלקה, והסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עוד קובע החוק כי עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום. לצד זאת, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, החוק כולל תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.
לבסוף, החוק קובע הוראות תחילה והיערכות ליישומו, וכן חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לכנסת על הטיפול בתלונות ובעבירות המיוחסות לשוטרים ועל תוצאות הטיפול בהן. | נוסח | pdf | 2197937 |
| 102 | עקיף | חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3500 | 307 | 28/02/2026 | | נוסח | pdf | 2234330 |
| 101 | ישיר | חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 101), התשפ"ו-2025 | | ספר החוקים | 3457 | 16 | 04/11/2025 | החוק עוסק בהארכת תוקפה של הוראת שעה המאפשרת קיום דיונים מסוימים בהשתתפות של עצורים ואסירים בהיוועדות חזותית, אם העצור או האסיר מבקש זאת באמצעות סניגורו. הוראת השעה נקבעה תחילה לתקופה של שנתיים עד 31.12.23 עם אפשרות להאריכה לתקופות נוספת של עד שנתיים נוספות במצטבר. במסגרת חוק קיום דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 הקובע הסדר אחר לתקופת מלחמת חרבות ברזל, הוארכה גם תוקפה של הוראת השעה. חוק זה מנתק את התלות בין שני דברי החקיקה ומאריך את תוקפה של הוראת השעה עד סוף שנת 2025. עוד נקבע מנגון המאפשר להאריך את הוראת השעה לתקופות שלא יעלו כל אחת על שישה חודשים ובמצטבר על שנתיים. | נוסח | pdf | 2229020 |
| 100 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3407 | 530 | 03/04/2025 | התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין. | נוסח | pdf | 2220995 |
| 99 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024 | | ספר החוקים | 3325 | 102 | 01/12/2024 | החוק קובע כי עבירת תקיפת סוהר, שהייתה מוסדרת כחלק מעבירת 'תקיפת עובד ציבור' תקבל התייחסות פרטנית בחוק העונשין, וכי הסימן בחוק העונשין שעניינו בתקיפה או הפרעה לשוטר, יחול בשינויים מסוימים גם על תקיפה או הפרעה לסוהר. | נוסח | pdf | 2215702 |
| 98 | עקיף | חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3278 | 1346 | 07/08/2024 | בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה.
הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים.
בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר.
החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה.
מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות.
חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה. | נוסח | pdf | 2165824 |
| 97 | עקיף | חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3236 | 1036 | 04/07/2024 | חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה.
פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים:
סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות;
סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם".
בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם.
עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים.
החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית. | נוסח | pdf | 2201054 |
| 96 | עקיף | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3207 | 796 | 08/04/2024 | חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות, נקבעו מנגנונים לאכיפתן וקנסות מזעריים.
במסגרת תיקון מספר 38, הוחלט לשנות את עונש המאסר הקבוע בין היתר, בעבירת הסעה, הלנה והעסקה של שוהה שלא כדין כאמור, משנתיים לארבע שנות מאסר, וכן להחמיר את עונשי המאסר הקבועים לאותן עבירות בנסיבות מחמירות, מחמש לשבע שנות מאסר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), עונש מזערי על עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהה שלא כדין, כך שהעונש שיטיל בית המשפט לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירות אלו, אלא אם ראה לנכון לסטות מכך לפי שיקול דעתו בנסיבות מתאימות ומטעמים מיוחדים.
בנוסף, נקבעה מחדש הוראת השעה בעניין הטלת קנסות מזעריים, לתקופה שעד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), תוך קביעת שיעור קנסות מינימלי לצד מתן סמכות לבית המשפט להקל ולסטות מסכומים אלו, אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים לכך. בהוראת שעה נוספת עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), נקבע גובה מזערי לקנס המוטל על ידי בית המשפט על אדם שהורשע בעבירות הסעת שוהה שלא כדין, כך שלא יפחת ממחצית שווי הרכב, אלא אם סבר בית המשפט שיש לסטות מכך מטעמים מיוחדים.
מעבר לכך, נקבעו הסדרים נוספים שנועדו להיטיב את הטיפול בתופעה כאמור ולצמצמה, לרבות מתן סמכות לבית המשפט להתלות רישיון של חשוד בעבירות הסעה שלא כדין, הטלת חובה על בעל רכב לנקוט באמצעים סבירים למניעת עבירה הכוללת מתן הרשאה לשימוש ברכבו שלא כדין על ידי תושב זר וחובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי. | נוסח | pdf | 2203907 |