| 15 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 372 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 14 | עקיף | חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3277 | 1320 | 04/08/2024 | החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם.
הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר.
כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪. | נוסח | pdf | 2162982 |
| 13 | ישיר | חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3137 | 420 | 28/12/2023 | החוק כולל שני תיקונים לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002 (להלן – חוק משק הגז הטבעי).
התיקון הראשון עניינו מתן סמכות לשר האנרגיה והתשתיות להאריך את רישיון חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז) שהיא החברה הממשלתית המחזיקה היום ברישיון הולכה, שהוא רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי. סעיף 8(ב) לחוק משק הגז הטבעי קובע כי לא יינתנו רישיונות, בין היתר רישיון הולכה או רישיון חלוקה, לחברה ממשלתית. אולם סעיף 11א לחוק האמור מסמיך את שר האנרגיה והתשתיות לתת רישיון הולכה לחברה ממשלתית, אם מצא כי קיימים צרכים דחופים של משק האנרגיה. מכוח אותו סעיף, ניתן בשנת 2004 רישיון הולכה לחברת נתג"ז. לפי סעיף 15 לחוק משק הגז הטבעי, התקופה המרבית של רישיון הולכה היא 30 שנים. בהתאם לכך רישיון ההולכה שניתן לחברת נתג"ז יעמוד בתוקפו עד לשנת 2034. לפי התיקון הראשון, שר האנרגיה והתשתיות יהיה מוסמך להאריך את תוקפו של רישיון ההולכה שניתן לחברה ממשלתית המחזיקה ברישיון הולכה לפי סעיף 11א לחוק, כיום – נתג"ז, בתקופה אחת נוספת של 15 שנים.
התיקון השני נועד לאפשר לחברת נתג"ז להיכנס לפעילות במקטע החלוקה ולתת לה רישיון חלוקה, בכפוף למספר תנאים. רישיון חלוקה הוא רישיון שניתן לגבי אזור מסוים, לשם הקמה והפעלה של רשת חלוקה שהיא מערכת קווי צינורות להעברה של גז טבעי בלחץ נמוך ומתקני הגז הקשורים למערכת זו. טרם התיקון, החוק איפשר לשר האנרגיה והתשתיות לתת רישיון חלוקה רק לחברת-בת של בעל רישיון הולכה, ובלבד שקיימים לדעתו ולדעת שר האוצר צרכים דחופים של משק האנרגיה. לפי התיקון, חברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה תוכל לקבל משר האנרגיה והתשתיות גם רישיון חלוקה, בכפוף למספר תנאים. ראשית, רישיון חלוקה כאמור יינתן אם שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה, אין זה נכון לתת את הרישיון לגורם מהמגזר הפרטי ויותר מתאים לתת אותו לחברה ממשלתית. שנית, וכדי למנוע ריכוזיות בענף, לא יינתן רישיון חלוקה כאמור באזור מסוים, אם כתוצאה מכך חברה ממשלתית תחזיק ברישיונות חלוקה בשלושה אזורים או במחצית מכלל האזורים שלגביהם כבר ניתנו רישיונות חלוקה, לפי הגבוה מבניהם. | נוסח | pdf | 2204250 |
| 12 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 174 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 11 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 183 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 10 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 | | ספר החוקים | 2933 | 161 | 18/11/2021 | | נוסח | pdf | 2161820 |
| 9 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 252 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 8 | עקיף | חוק משק החשמל (תיקון מס' 16 והוראת שעה), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2747 | 935 | 26/07/2018 | החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' באב התשע"ח (19 ביולי 2018), והוא מתקן את חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996. התיקון מעגן הסדרים שהם חלק מרפורמה מקיפה ומשמעותית הן בחברת החשמל לישראל בע"מ והן במשק החשמל הישראלי כולו. במסגרת הרפורמה במשק החשמל, מעגן התיקון הסדרים שפותחים את מקטעי ייצור החשמל והספקת החשמל לבית הצרכן, לתחרות. לפי התיקון, חברת החשמל תישאר מונופול במקטעי ההולכה והחלוקה, אולם ניהול משק החשמל, אופטימיזציה ובקרה שלו, וכן תכנון עתידי של משק החשמל, יועברו מידי חברת החשמל לחברת ממשלתית אחרת - חברת ניהול המערכת בע"מ. נוסף על כך, על מנת להבטיח את התחרות במקטע הייצור, ובהתאם לתיקון, חברת החשמל תמכור חלק ניכר מיחידות הייצור שלה, במועדים שנקבעו בתיקון (בכפוף לתקופות הארכה מוגבלות שהוגדרו בו). כן קובע התיקון פטורים מחובות רישוי לפעולות מסוימות בנסיבות מסוימות, חובת העברה של מידע מחברת החשמל לחברת ניהול המערכת וממנה לבעלי רישיון הספקה (בתנאים הקבועים בתיקון), הסדרים הנוגעים לכניסת בעל רישיון למקרקעין פרטיים לשם ביצוע פעולה דחופה, וחובה על בעל רישיון שנכנס למקרקעין פרטיים וגרם להם נזק, לפצות את בעל המקרקעין על הנזק שנגרם לו. | נוסח | pdf | 2073338 |
| עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 | | ספר החוקים | 2510 | 73 | 30/11/2015 | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה. | נוסח | pdf | 568878 |
| ישיר | חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 6), התשע"ה-2014 | | ספר החוקים | 2478 | 40 | 04/12/2014 | | נוסח | pdf | 548358 |