| 7 | עקיף | חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3488 | 253 | 21/01/2026 | החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות. | נוסח | pdf | 2229878 |
| 6 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 357 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 5 | עקיף | חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2778 | 225 | 09/01/2019 | | נוסח | pdf | 2073541 |
| 4 | עקיף | חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2708 | 414 | 15/03/2018 | | נוסח | pdf | 577400 |
| 3 | עקיף | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2633 | 696 | 06/04/2017 | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק. | נוסח | pdf | 2005799 |
| 2 | עקיף | חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2601 | 367 | 31/01/2017 | חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017).
החוק מעגן את עיקר המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. החוק קובע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (להלן – חובת הפרדה). בנק בעל היקף פעילות רחב יידרש למכור את אחזקותיו כאמור, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, אלא אם בתקופה זו פחת שיעור אחזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – חובת ההפרדה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה. בנושא זה נקבעו הוראות גם שעניינן הגבלות על רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, על בנק וגוף מוסדי גדול כהגדרתם בחוק.
עוד נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לשינוי מבנה הבעלות בחברת השירותים המשותפת, המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) והפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברת השירותים המשותפת, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק אמצעי יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.
בנוסף, נקבעו הוראות והגנות ינוקא ליישום חובת ההפרדה. ובכלל זה, נקבעו הוראות לפיהן בתקופת המעבר, בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב יידרש לבצע תפעול הנפקה באמצעות חברה מתפעלת ולא בעצמו. כמו כן, בנק כאמור, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ- 52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו. בנוסף, התקשרות לצורך ביצוע תפעול הנפקה כאמור, תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה. עוד נקבעו הוראות לעניין חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול הנפקה ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, וכן איסור לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני מועד פקיעת תוקף הכרטיס, אלא בתנאים הקבועים בחוק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין סירוב התקשרות בין חברה מתפעלת ובין בנק או בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2017. בנוסף, בתקופה הקבוע בחוק, נקבע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, בחישוב שנקבע. עם זאת, לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים.
במסגרת החוק הוקמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שתפקידה בין היתר, לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי, וכן להמליץ לעניין הפעלת סמכות שר האוצר להרחיב את ההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שתחול גם על בנק ששווי נכסים נמוך מ- 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ובלבד שהשווי לא יפחת מ- 10%.
עוד נקבעה הוראה האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר, לבקשת לווים לשעבד נכס בשעבוד נוסף, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי.
כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם, וכן השכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי המחשוב ותפעולם המשמשים בעיקרם את הבנק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לפיהן סולק יחויב לאפשר סליקה של סולק מתארח באמצעותו לפי הכללים שיקבעו על ידי הנגיד ובהסכמת שר האוצר, וכן הוראות לעניין סולק מתארח וסולק מאגד.
בנוסף נקבעו הוראות לעניין שירות להשוואת עלויות פיננסיות. | נוסח | pdf | 2006948 |
| 0 | עקיף | חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2570 | 2007975 | 01/08/2016 | החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו | נוסח | pdf | 571496 |
| עקיף | חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 | | ספר החוקים | 2237 | 475 | 24/03/2010 | | נוסח | pdf | 336425 |
| ישיר | חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 | (החוק המקורי) | ספר החוקים | 2133 | 184 | 10/02/2008 | | נוסח | pdf | 264893 |