| 14 | עקיף | חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3363 | 268 | 30/01/2025 | חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה.
מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו.
ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה.
בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק.
אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה.
עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. | נוסח | pdf | 2217493 |
| 13 | עקיף | חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3217 | 921 | 04/06/2024 | התיקון לחוק קובע כי מעסיק יהיה רשאי להעסיק צעיר (בגילאים 16 עד 18) עד השעה 1:00 בלילה (במקום עד השעה 20.00) בתקופת חופשת לימודים רשמית, למעט ביום שלמחרתו מתקיימים לימודים. כמו כן התיקון לחוק קובע כי אם עבודתו של הצעיר בחופשה כאמור הסתיימה לאחר השעה 23:00, המעסיק יהיה מחויב להחזיר את הצעיר הביתה בעצמו או על ידי מי מטעמו, ולעניין זה קובע התיקון כי אם הפרש הזמנים בין סיום העבודה לאחר השעה 23:00 ובין יציאת הצעיר בחזרה לביתו עלה על חצי שעה, יראו במעסיק כמי שלא החזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה. התיקון מסמיך את שר העבודה לקבוע, לשם הגנה על צעירים, שההוראות האמורות לא יחולו בעבודות או בענפי עבודה מסוימים. התיקון לחוק קובע עבירה פלילית וכן עיצום כספי לגבי מעסיק שהפר את החובה להחזיר את הצעיר לביתו. עוד קובע התיקון לחוק כי באפשרות בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה (דהיינו, פיצויים שאינם תלויים בנזק) בסכום שלא יעלה על 5,000 ש"ח בתביעה אזרחית שהגיש נער או ארגון עובדים מטעמו, בשל כך שהנער שהועסק בשעות הלילה שלא במסגרת השעות שנקבעו בחוק או שהועסק אחרי השעה 23.00 בלא שהמעסיק החזירו לביתו. כמו כן נקבע כי בתביעה אזרחית כאמור שבה המעסיק לא הציג רישומי נוכחות של הנער או הצעיר תהיה חובת ההוכחה עליו שלא העסיק את הנער בניגוד להוראות האמורות. | נוסח | pdf | 2206948 |
| 12 | עקיף | חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3216 | 916 | 30/05/2024 | בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי.
כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם.
עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים.
הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות.
לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023.
מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל. | נוסח | pdf | 2214873 |
| עקיף | חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3216 | 916 | 30/05/2024 | בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי.
כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם.
עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים.
הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות.
לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023.
מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל. | נוסח | pdf | 2214873 |
| 11 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 181 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 10 | עקיף | חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3084 | 670 | 03/08/2023 | החוק קובע שכל העסקה של נער בגילאי 15 עד 18 בתחום הדוגמנות או הצילומים, לרבות בשלבים מוקדמים של ההעסקה כגון תיווך להעסקה ומבחני במה, ייעשו בכפוף לאישור של הנער והורהו או האפוטרופוס. האישור יינתן בכתב בהתאם לטופס מובנה שיפורסם באתר משרד הכלכלה. כמו כן, במקרה של תיווך או העסקה חוזרת אצל אותו מתווך או מעסיק בתוך תקופה של שנה, ההסכמה יכולה להינתן באמצעות מסרון או אמצעי דיגיטלי אחר שהמתווך או המעסיק יוכלו לשמור אותו. כמו כן נקבע שמעסיק הפועל בניגוד לאמור עובר עבירה שדינה קנס או מאסר, ושלהורה או לבן משפחה בגיר אחר יש זכות להיות נוכח בזמן ובמקום שבהם מועסק הנער. | נוסח | pdf | 2161081 |
| 9 | עקיף | חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2713 | 534 | 22/03/2018 | חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה. | נוסח | pdf | 2065305 |
| 8 | עקיף | חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2628 | 597 | 03/04/2017 | החוק מחייב מעסיק של מאבטח, למעט חריגים שנקבעו בחוק, להעמיד לרשותו עמדה המספקת הגנה מגשם ומשמש ואמצעי חימום או קירור מתאימים, וכן לאפשר לו גישה לנקודת מים וחשמל ומקום להנחת חפציו האישיים. השהות בעמדה תתאפשר בלי לפגוע בדרישות האבטחה. בנוסף, מעסיק המחייב לבישת בגד מסוים, יספק למאבטח ביגוד מותאם. חובת העמדת עמדה ואמצעי חימום וקירור מוטלות על מעסיק בפועל ומזמין שירות לגבי מאבטח המועסק אצלם. נקבעו עיצומים כספיים בשל אי העמדת עמדה לרשות המאבטח וכן אפשרות לפסוק פיצויים לדוגמה בשל הפרה ואפשרות לתביעה ייצוגית. | נוסח | pdf | 566812 |
| 7 | עקיף | חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2569 | 1093 | 28/07/2016 | התיקון משנה את המונחים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות". בנוסף, התיקון קובע כי עובד יכול להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה") לסירוגין עם בת זוגו או במקומה, כל עוד נתנה בת הזוג את הסכמתה לכך. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מחוייב למסור הודעה לשני ההורים, במכתב לכתובת מגוריהם, בעניין הזכויות ההוריות להן הם זכאים מכוח חוק עבודת נשים. | נוסח | pdf | 568456 |
| עקיף | חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 6), התשע"ה-2014 | | ספר החוקים | 2481 | 65 | 16/12/2014 | | נוסח | pdf | 547123 |