| 22 | עקיף | חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3520 | 493 | 05/04/2026 | במסגרת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, נקבע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון, כך שעל תושב האזור (למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יוטל עונש מוות בלבד – אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. סמכותו של בית המשפט הצבאי לגזור עונש מוות לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל. כמו כן, נקבעה הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון, ולפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון, ייקבע בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון בנושא. בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שאדם הגורם למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. סמכות בית המשפט האזרחי להטיל עונש מוות בעבירות אלו, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. עוד נקבע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט. החוק מסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין מסיבות מיוחדות שיירשמו ולתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. עוד תוקן חוק הממשלה, כך שאם תחליט לשחרר אסיר מטעמים של ניהול יחסי החוץ והביטחון של המדינה, היא לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. לבסוף, תוקנה פקודת בתי הסוהר לשם הסדרת תנאי החזקתו של נידון למוות בנפרד משאר האסירים ותוך הגבלת הגישה אליו למורשים בלבד. החוק מחיל הוראות סודיות מחמירות על זהות הסוהרים והנהלים, שהפרתן ופרסום פרטים ללא היתר מהווים עבירה פלילית, ומעגן את זכותם של משפחות נפגעי העבירה לקבל עדכון בעניין ההוצאה להורג ולנציגיהן להיות נוכחים בעת ביצוע גזר הדין. | נוסח | pdf | 2199298 |
| 21 | עקיף | חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3430 | 680 | 17/06/2025 | חוק זה קובע כי בחוק זכויות נפגעי עבירה תורחב זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות להביע את עמדתם בנוגע לשחרור על־תנאי לפני ועדת השחרורים, והם יוכלו לבחור אם ברצונם להביעה בכתב או להתייצב לדיון ולהביעה בעל פה. עוד נקבע כי עמדת נפגע העבירה תתווסף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר. בנוסף, החוק מעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי עבירה משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, וכן מחיל הסדרים דומים גם בחוק השיפוט הצבאי. | נוסח | pdf | 2206870 |
| 20 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3407 | 530 | 03/04/2025 | התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין. | נוסח | pdf | 2220995 |
| עקיף | חוק שחרור על־תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025 | | ספר החוקים | 3344 | 170 | 07/01/2025 | ביום י"ד באב התשע"ח (26 ביולי 2018) פורסם חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. במסגרת זו נקבע כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב בתי הסוהר שלו הייתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר. אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי.
מאוחר יותר, במסגרת תיקונים נוספים, הוארכה הוראת השעה לתקופות נוספות.
במסגרת התיקון הרביעי, נקבע כי הוראת השעה תהפוך להסדר קבוע. עוד נקבע כי הדיווח בדבר אופן פעילות היחידה, הניתן אחת לשנה, מטעם השר לביטחון פנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימשיך כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום כליאתי בהתאם לסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971. | נוסח | pdf | 2224368 |
| 19 | עקיף | חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3274 | 1192 | 30/07/2024 | החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה. | נוסח | pdf | 2169199 |
| 18 | ישיר | חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3224 | 944 | 19/06/2024 | מטרת החוק היא לתת מענה לקשיים הייחודיים במימוש זכויות נפגעי עבירה לעניין האירועים הקשים של מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר והימים שלאחריו. החוק מרחיב את מעגל בני המשפחה ומכליל גם סבים, נכדים, דודים ואחיינים, כדי לתת מענה למקרים שבהם לא נותרו בני משפחה בחיים מהמעגלים הקרובים כמפורט בחוק כיום. החוק מאפשר לבני משפחתו של אדם שנהרג כתוצאה ממעשה טרור או פעולות איבה מהשבעה עד התשעה באוקטובר 2023, לקבל את זכויותיו של המנוח לפי סדר קדימויות המפורט בחוק. ביחס לנפגעי עבירה שנחטפו, נקבע שהענקת הזכויות לבין משפחה תהיה כפופה לבחינה של פגיעה בפרטיות החטוף. אם פרקליט המחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך קבע כי זכות מסוימת או מידע תפגע בפרטיותו, היא לא תמסר. בנוסף נקבע כי נפגע העבירה או מי מטעמו שזכאי לקבל את זכויותיו לפי החוק, רשאי לתת הסכמה להעברת מימוש הזכויות לאדם אחר, ואם מדובר בבן משפחה של חטוף, ככל שהצהיר בכתב על קרבה אישית בין החטוף לאותו אדם. | נוסח | pdf | 2213938 |
| עקיף | חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3090 | 2 | 20/09/2023 | נקבעה הארכה להוראת השעה המסדירה את פעילות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שדנה בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של 3 חודשים עד שנה, עד ליום י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024). | נוסח | pdf | 2208654 |
| 17 | עקיף | חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 | | ספר החוקים | 3003 | 1052 | 10/07/2022 | הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו. | נוסח | pdf | 2156444 |
| 16 | עקיף | חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 92 – הוראת שעה), התשפ"ב–2022 | | ספר החוקים | 2999 | 1023 | 06/07/2022 | הוחלט לעגן בחוק בהוראת שעה את סמכותם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל ולקבוע בין היתר הוראות להעברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי, הוראות לעניין אופן ניהול ההליך בבית המשפט הקהילתי והוראות לעניין העברת עניינו של נאשם מבית המשפט הקהילתי לדיון בבית משפט שלום. | נוסח | pdf | 2165292 |
| 15 | ישיר | חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15), התשפ"ב-2022 | | ספר החוקים | 2966 | 764 | 14/03/2022 | הוחלט להסדיר את אופן נטילת ושמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות עבירות מין לצרכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט והכל כתלות בהסכמתו של הנפגע. עוד הוחלט כי כלל הדגימות יועברו למשטרת ישראל באופן דיסקרטי שישמור על פרטיותו של נפגע העבירה לצורך הפקת דנ"א וישמרו שם לתקופה של 50 שנים לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים. | נוסח | pdf | 2157265 |