| 33 | עקיף | חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3579 | 1070 | 02/08/2026 | | נוסח | pdf | 2219672 |
| 32 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 359 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 31 | ישיר | חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3232 | 990 | 03/07/2024 | החוק מעודד את השקעת הציבור בקרנות כספיות באמצעות הסדרת הרגולציה, הסרת חסמים והגברת הנגישות. | נוסח | pdf | 2216840 |
| 30 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 251 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 29 | עקיף | חוק בנק ישראל (תיקון מס' 7), התשע"ט-2018 | | ספר החוקים | 2759 | 63 | 28/11/2018 | נקבע להקים את הוועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילות הסדירה באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות. חברי הוועדה ליציבות פיננסית יהיו הרגולטורים ברשויות הפיקוח הפיננסיות. לוועדה ליציבות פיננסית אין יכולת כפייה על רשות פיקוח פיננסית כלשהי, אולם היא יכולה להמליץ לרשות פיקוח על האמצעים הדרושים למניעה או להפחתה של הסיכון. כמו כן, הוועדה ליציבות פיננסית מוסמכת לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר על סיכון מערכתי ממשי שהטיפול בו כרוך בשימוש בכספי הציבור; שר האוצר רשאי לעדכן את יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת בפרטי דיווח כאמור - אם סבר שהדבר נחוץ בנסיבות העניין, וכן להודיע על העדכון ליושב ראש הוועדה ליציבות פיננסית. הוועדה ליציבות פיננסית רשאית להחליט לפרסם לציבור סיכום של דיון מסוים, כולו או חלקו, ובלבד שמצאה שאין בפרסום כדי לפגוע ביכולתה או ביכולת של רשות פיקוח פיננסית לבצע את תפקידה. | נוסח | pdf | 2013173 |
| 28 | ישיר | חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2654 | 1064 | 03/08/2017 | חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). בתיקון נקבע להפוך את תעודת הסל מתעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות, שתיקרא קרן סל, שהיא מוצר פיננסי שמבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תוצאה מסוימת בהתאם למדיניות השקעות שבחרה בה קרן הנאמנות. קרן סל תהיה קרן מחקה שייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה. עוד נקבעו, הוראות שונות המסמיכות את שר האוצר ואת רשות ניירות ערך לקבוע בתקנות או בכללים הוראות שיאפשרו את פעולת קרנות הסל לאור ייחודן כקרן סגורה עם מאפיינים של קרן פתוחה. בנוסף לכך, נקבעו הוראות מעבר לעניין הפיכתן של תעודות הסל הקיימות לקרנות במספר מנות, וכן הוראות לעניין היבטי המיסוי הנובעים ממעבר של תעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות. | נוסח | pdf | 2011565 |
| 27 | עקיף | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז-2017 | | ספר החוקים | 2633 | 695 | 06/04/2017 | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק. | נוסח | pdf | 2005799 |
| 26 | עקיף | חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2582 | 1262 | 21/08/2016 | החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים | נוסח | pdf | 578427 |
| עקיף | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2544 | 691 | 06/04/2016 | חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''ח באדר ב' התשע"ו (28 במרס 2016). התיקון מתקן את ההסדר הקבוע בחוק ניירות ערך, התש''ח-1968 בעניין העברת מידע בין רשות ניירות ערך לבין רשות ניירות ערך זרות ומתאים אותו לשינויים שנעשו ברבות השנים בדינים אחרים הנוגעים לרשות לניירות ערך. הובהר שהסיוע לרשויות זרות הוא גם בקשר לפיקוח על ביצועם של דיני ניירות ערך, רוככו סמכויות הרשות בהקשר של פיקוח במסגרת סיוע לרשות חוץ בהתאם לסמכויות הנתונות לרשות בפיקוח המינהלי. כמו כן נקבעה הסמכה מקבילה בדומה לסמכות של המפקח על הבנקים ושל הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לגלות לאותם מאסדרים ידיעה או מסמך המתבקשים לצורך מילוי תפקידם – כפי שאלה מגלים לראש רשות ניירות ערך. תיקונים נוספים הם הסמכת שר האוצר לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה רשות ניירות ערך מוסמכת לקבוע כללים לעניין יישום בתשקיף או בדוחות לעניין יישום תקן דיווח כספי בין לאומי טרם מועד תחילתו המחייב של התקן. | נוסח | pdf | 576063 |
| עקיף | חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 | | ספר החוקים | 2519 | 321 | 31/12/2015 | חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015). חוק זה קובע מספר הסדרים שמטרתם לעודד גיוס הון לחברות הפועלות בתחום ההיי-טק, בעיקר חברות הזנק, שאינן נסחרות בבורסה כלשהי או שטרם נרשמו למסחר בבורסה בת"א. ההסדר העיקרי בחוק זה הוא מתן אפשרות לחברות שהתאגדו בישראל ואינן תאגיד מדווח לגייב הון באמצעות חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט. הוראה נוספת לעידוד רישומן של חברות הפועלות בתחום ההיי-טק היא הסמכת הרשות לניירות ערך (להלן - הרשות) לאפשר לאותם תאגידים שנרשמו למסחר ונכללו במדד ת"א טק-עילית לדווח לרשות את אותם פרטים שאותו תאגיד מדווח לגבי ניירות הערך שלו שנסחרים מחוץ לישראל, ובלבד שהרשות לניירות ערך סברה שאין באותו דיווח כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך. כמו כן, תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים לא יוכל עוד להציע תוך כדי מסחר בבורסה ניירות ערך הרשומים למסחר, לרבות ניירות ערך של תאגיד השולט בתאגיד שמציע ניירות ערך כאמור. לעניין הוראות אלה קבועה הוראת מעבר. | נוסח | pdf | 558326 |