| 1 | עקיף | חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3572 | 1023 | 28/07/2026 | | נוסח | pdf | 1042100 |
| 9 | עקיף | חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3572 | 1022 | 28/07/2026 | | נוסח | pdf | 1042100 |
| 8 | ישיר | חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3519 | 486 | 05/04/2026 | הוראת השעה קובעת הסדר חדש לעניין תשלום דמי ההפצה שמשלמים גופים משדרים בעד הפצת שידוריהם במערך הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, הידוע כמערך "עידן פלוס".
ראשית, נקבע כי מיום 1.4.2026 עד ליום 1.4.2029 או עד המועד שבו תופסק פעילותן של תחנות השידור הספרתיות לפי חוק, לפי המוקדם מביניהם, תחול הוראת שעה שבמהלכה הגורם המפעיל את תחנות השידור הספרתיות, שכיום הוא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן – הגורם המפעיל), יעשה שימוש במרבב אחד בלבד לשם הפצת השידורים באמצעותן. בתקופה זו, גוף ששידורי הטלוויזיה שלו מופצים באמצעות המערך ישלם דמי הפצה בהתאם לגובה ההכנסה השנתית שלו בשנת 2024 מביצוע שידורים ומתן שירותים, לפי מדרגות הכנסה כמפורט להלן:
גוף כאמור שהכנסתו לא עלתה על 40 מיליון שקלים חדשים יהיה פטור מתשלום דמי הפצה; גוף שהכנסתו עלתה על 40 מיליון שקלים חדשים ולא עלתה על 220 מיליון שקלים חדשים – ישלם 120,000 שקלים חדשים; גוף שהכנסתו עלתה על 220 מיליון שקלים חדשים ולא עלתה על 600 מיליון שקלים חדשים – ישלם 600,000 שקלים חדשים; גוף שהכנסתו עלתה על 600 מיליון שקלים חדשים – ישלם 1,300,000 שקלים חדשים; כמו כן, הכנסת תמשיך לשלם סכום של 5,488,000 שקלים חדשים בשנה עבור הפצת שידורי ערוץ הכנסת באמצעות המערך.
זאת ועוד, תאגיד השידור הישראלי יישא ביתרת התשלומים הכרוכים בהפעלתן ותחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות, אולם לגבי הרבעונים השני עד הרביעי בשנת 2026, יישא אוצר המדינה בתשלום של 790,000 שקלים חדשים לכל רבעון. כמו כן, בתקופת הוראת השעה נקבע כי אוצר המדינה יישא בהוצאות שהוציאו הגורם המפעיל או משרד התקשורת לשם טיפול בתקלות שבשלן לא ניתן לצפות או להאזין לשידורים המופצים באמצעות המערך, כך שמיום 1.3.2026 ועד 31.12.2026 – ישלם עד 600,000 שקלים חדשים, ומיום 1.1.2027 עד תום תקופת הוראת השעה (בתאריך 1.4.2029) – ישלם עד 200,000 שקלים חדשים. הוראת השעה אינה משנה את המצב החוקי הקיים, שלפיו על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים לא חלה חובה להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, וחובה זו חלה רק על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים (כיום ערוצים 12 ו-13) ועל ערוץ הכנסת. הוראת השעה גם אינה משנה את המצב החוקי לעניין זה בקשר לתחנות הרדיו האזורי, ולפיו שידוריהן יופצו באמצעות המערך אם ביקשו זאת.
בנוסף, נקבעה הוראת מעבר, שתחול מיום 15.6.2025 ועד ליום 31.3.2026, שלפיה על תשלום דמי ההפצה בתקופה זו יחול ההסדר שנקבע בהוראת השעה שפקעה ב-15.6.2025 (הוראת השעה שנקבעה בתיקון מס' 7 לחוק שנחקק בשנת 2024) כלומר כל ערוצי הטלוויזיה המסחריים ובעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי פטורים מתשלום דמי הפצה, והגורמים המשלמים את דמי ההפצה הם תאגיד השידור הישראלי והכנסת לגבי ערוץ הכנסת, כאשר אוצר המדינה ישלם את יתרת דמי ההפצה כמפורט בחוק. | נוסח | pdf | 1045979 |
| 1 | ישיר | חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 | | ספר החוקים | 3400 | 482 | 02/04/2025 | התיקון מאריך עד ל-15.6.2025 את תוקף הוראת השעה הפוטרת את כלל הערוצים המסחריים ותחנות הרדיו האזוריות מתשלום בעד הפצתם באמצעות מערך עידן פלוס, ומחייבת גם ערוצים זעירים וזעירים ייעודיים להיות מופצים באמצעותו. לפי התיקון, בתקופת הוראת השעה ימומן המערך בידי הערוצים הציבוריים המופצים באמצעותו (תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת), ובאופן מוגבל גם מתקציב המדינה. כמו כן, בתקופת הוראת השעה, הערוצים הזעירים והזעירים-ייעודיים פטורים מהחובה להסכים לתת, ללא תמורה, את שידוריהם באינטרנט לספקי תכנים רשומים (שהם גופים שפעילותם העיקרית היא שידור באינטרנט של תכנים לציבור בישראל, ורשומים במרשם שמנהלת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין).
לשם חיסכון בעלויות ההפצה, החוק קובע כי החל מה-31.1.2025 ועד תום תקופת הוראת השעה, הפצת השידורים באמצעות המערך תיעשה באמצעות מרבב אחד בלבד, ולא יופצו באמצעותו שידורי טלוויזיה ורדיו אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה להפצתם, וכן לא יופצו שידורים בטכנולוגיית חדות גבוהה אלא אם כן קיימת קיבולת פנויה להפצתם בטכנולוגיה זו במסגרת אותו מרבב.
בנוסף, וכדי לאפשר לממשלה לגבש הסדר חדש לעניין מערך עידן פלוס, התיקון מסמיך את שר התקשורת להאריך בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 4.5 חודשים נוספים, ובלבד שהתקיימו שני תנאים: האחד, ששר התקשורת הגיש לוועדת הכלכלה, עד ל-29.5.2025, חוות דעת כלכלית בעניין חובת הפצה במערך עידן פלוס ובעניין חובת העברת שידוריהם של ערוצים מסחריים על ידי ספקי תכנים רשומים; השני, שעד 15.6.2025 אושרה בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית העוסקת בהפצת שידורים במערך עידן פלוס, וכן בהפצת שידורי טלוויזיה באמצעות האינטרנט.
מאחר שהוראת השעה פקעה ב-31.1.2025, החוק קובע כי תחילתו של התיקון ב-1.2.2025. | נוסח | pdf | 2227650 |
| 7 | ישיר | חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3285 | 1398 | 08/08/2024 | התיקון קובע הוראת שעה שתוקפה עד ליום ב' בשבט התשפ"ה (31 בינואר 2025), ובמהלכה מוטלת חובה על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות מערך הפצת השידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, הידוע כמערך "עידן פלוס". זאת, במקום הרשות שהייתה נתונה להם לעשות כן לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012 (להלן – החוק) טרם התיקון, ולצד החובה שמוטלת לפי החוק על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה שהם הערוצים המסחריים הוותיקים ועל ערוץ הכנסת להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, ממנה התיקון אינו משנה. התיקון גם אינו משנה את המצב החוקי לעניין זה בקשר לתחנות הרדיו, ולפיו שידוריהן יופצו באמצעות המערך אם ביקשו זאת. ככלל, הפצת השידורים באמצעות המערך כרוכה בתשלום דמי הפצה שמשלמים הגורמים המופצים לגורם המפעיל את המערך – כיום מדובר ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
בשל הטלת החובה כאמור, התיקון פוטר את הערוצים הזעירים והזעירים-ייעודיים, למשך תקופת הוראת השעה, מהחובה שחלה לפי החוק על כל הערוצים המופצים באמצעות מערך עידן פלוס לתת לספקי תכנים רשומים, המשדרים באמצעות האינטרנט, הסכמה להעביר את שידוריהם בלא תמורה.
בנוסף, התיקון קובע כי כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה ובעלי הזיכיונות לשידורי רדיו יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה לגורם המפעיל, החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), בהתאמה למועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונוכח הצורך להפיץ התראות ביטחוניות לציבור נרחב ככל האפשר באמצעות ערוצי התקשורת, ועד תום תוקפה של הוראת השעה. עוד קובע התיקון כי תאגיד השידור הישראלי, הכנסת ואוצר המדינה הם שיישאו בדמי ההפצה האמורים לגבי הפצת שידוריהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה בתקופת הפטור, לפי חישוב הקבוע כיום בחוק. אוצר המדינה הוא שיישא בדמי ההפצה לגבי הפצת שידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו.
הפטור מתשלום דמי ההפצה כאמור ייכנס לתוקפו רק אם תופסק פעילותו של אחד המרבבים – רכיב מיושן שהוא חלק ממערך עידן פלוס ועלותו גבוהה – וזאת עד למועד פקיעתה של הוראת השעה. הפסקת פעילותו של המרבב כרוכה בעלות של כשלושה וחצי מיליון שקלים חדשים, והתיקון קובע כי עלות זו תשולם לגורם המפעיל בידי הגופים שצפויים ליהנות מהחיסכון שבהפסקת פעילותו: תאגיד השידור הישראלי, הכנסת והערוצים המסחריים הוותיקים. אם הגורם המפעיל לא יפסיק את פעילותו של המרבב עד תום הוראת השעה, הוא ישיב את הסכומים שהועברו לו כאמור, ויישא בדמי ההפצה של הגופים שקיבלו פטור מדמי הפצה, מסכום שאוצר המדינה יעביר לו לשם כך. | נוסח | pdf | 2207777 |
| 6 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 182 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| ישיר | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2022 | | ספר החוקים | 2957 | 742 | 02/02/2022 | בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 תוקן חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, ונקבע בו כי ספקי תוכן באינטרנט שיירשמו במרשם שתנהל המועצה לשידורי כבלים ולווין יוכלו לקבל ללא תשלום את שידוריהם של ערוצי הטלוויזיה מסוימים המופצים במערך עידן פלוס, למעט תשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים.
בחוק התכנית הכלכלית נקבעה הוראת מעבר לעניין ההסדר האמור, שלפיה בתקופה של חמש שנים החל ב-1.1.2017, הגופים המשדרים ערוצי טלוויזיה מסוימים (רשת, קשת ותאגיד השידור הציבורי) רשאים לגבות תשלום מספקי התוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם, נוסף על התשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים, וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו לפני יום כניסתו לתוקף של התיקון. מאחר שתקופת המעבר הסתיימה ב-31.12.2021, ובהתחשב בכך שמשרד התקשורת מגבש בימים אלה רפורמה בתחום השידורים שאמורה להשפיע גם על שידורים באינטרנט, נקבע בתיקון מס' 6 לחוק התוכנית הכלכלית כי תוקפה של הוראת המעבר האמורה יוארך עד ל-1.10.2022, וכי שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך את התקופה כאמור בתקופה אחת של שישה חודשים. החוק נכנס לתוקף ב-1.1.2022. | נוסח | pdf | 2167761 |
| 5 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2712 | 492 | 22/03/2018 | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים. | נוסח | pdf | 2065304 |
| 4 | עקיף | חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2695 | 207 | 25/02/2018 | החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018) (להלן – התיקון), והוא מתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה). התיקון מאפשר לערוצים הייעודיים, שקיבלו את רישיונותיהם לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, להפוך לבעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה ולעבור, בהתאם לכך, לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה, תוך קביעת שורה של הקלות שיחולו במעבר כאמור. כיום, ישנם ארבעה ערוצים כאלה, שכל אחד מהם מוקדש לנושא מסוים (מורשת ישראל; מוסיקה ישראלית וים תיכונית) או לשפה מסוימת (רוסית; ערבית). בנוסף, קובע החוק שורה של הקלות לבעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה שהכנסותיהם השנתיות הן מתחת ל-80 מיליון ש"ח ("בעלי רישיונות זעירים"), וכן מספר הקלות רגולטוריות לכלל בעלי הרישיונות.
אלה הם עיקרי התיקון:
• לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה – קביעת פטורים מחובות שונות, הן לבעלי רישיונות קיימים והן לבעלי רישיונות חדשים, ובכלל זה פטור מחובות תוכן כגון הוצאה לשם הפקת סוגה עילית, הוצאה לשם מימון סרטים ישראליים וחובות הפקה מקומית; פטור מחובת שידור חדשות, אלא אם כן בעל הרישיון בוחר לשדר חדשות, ואז יוכל לעשות זאת תחת תנאים מקלים. במקביל לכך, נקבעה לגבי מרבית בעלי הרישיונות הזעירים חובת השקעה בהפקות ישראליות או בשידורן.
• לעניין הערוצים הייעודיים שעוברים לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה – נקבעו הקלות נוספות, רובן לתקופות מוגבלות: שמירת אפיקי השידור (מספרי הערוצים) בהם הועברו ערב יום תחילת התיקון, פטור מדמי רישיון ומדמי מעבר, פטור ממגבלות לגבי בעלויות צולבות מסוגים שונים וכן פטור ממגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד, והוראות לעניין פריסת חובות;
• לעניין כלל בעלי הרישיונות: מיקוד סמכויותיה של הרשות השנייה ושל מועצת הרשות השנייה; הגדלת מגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 51%) וכן הגדלת אפשרות ההחזקה של בעל מניות זר בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 49%); הוספת אפשרות לשדר תוכן פרסומי בתנאים מסוימים ולפי כללים שייקבעו; פטור מחובת מינימום של השקעה בשידורי חדשות לבעל רישיון שהכנסותיו השנתיות נמוכות מ-350 מיליון ש"ח; עבור בעלי רישיונות שאינם פטורים מחובת השקעה בסוגה עילית (כלומר בעלי רישיונות שאינם זעירים) – קביעה כי ההשקעה בתכניות סוגה עילית תהיה, במקום סכום קבוע מראש, בשיעור של 15% מהכנסות בעל הרישיון, וכן צמצום ההתערבות הרגולטורית בסוגי ההפקות שיופקו במסגרת זו. | נוסח | pdf | 2014584 |
| 3 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 | | ספר החוקים | 2591 | 96 | 29/12/2016 | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים. | נוסח | pdf | 2007975 |