| 18 | עקיף | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 74), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3569 | 910 | 22/07/2026 | התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי).
התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים. | נוסח | pdf | 2219317 |
| 17 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 358 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 16 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 187 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 15 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 347 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 14 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 222 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 13 | עקיף | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 | | ספר החוקים | 2978 | 865 | 22/06/2022 | החוק קובע תיקוני חקיקה שונים לפיהם תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל או חברה המנהלת קופות גמל ובעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, יוכלו לגבות עמלה בשיעור של עד 360 שקלים חדשים בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (להלן – העמלה).
בתיקוני החקיקה נקבע מנגנון הצמדה מקובל, לפיו תוצמד העמלה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בינואר בכל שנה, ונקבעה בהם סמכות להטלת עיצום כספי על גוף שיגבה עמלה גבוהה יותר מלקוח.
כמו כן, תוקן נוסח האזהרה המחויבת בעת פרסום הלוואה, שנוסחה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". במקום המילה "עלול" הוחלפה המילה ללשון נקבה, במילה "עלולה".
תחילתו של החוק בתוך חודשיים מיום הפרסום (יום הפרסום: 22 ביוני 2022), ויחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך. | נוסח | pdf | 2166722 |
| 12 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 | | ספר החוקים | 2933 | 328 | 18/11/2021 | | נוסח | pdf | 2161820 |
| 11 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 255 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 10 | עקיף | חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2778 | 225 | 09/01/2019 | | נוסח | pdf | 2073541 |
| 9 | עקיף | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019 | | ספר החוקים | 2775 | 160 | 07/01/2019 | תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי אם נפטר אדם שנטל הלוואה לדיור (מתאגיד בנקאי או מגוף אחר דוגמת חברת ביטוח או גוף חוץ-בנקאי) (להלן – המלווה), המלווה ידחה את מועדי פירעון ההלוואה לדיור לתקופה של עד 12 חודשים, אם התבקש לעשות כן על ידי מי שחייב בפירעונה. אם נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, הוא יציין במכתב או בהודעה שישלח בנוגע לחוב את זכותו של החייב לדחיית פירעון ההלוואה לפי התיקון. המלווה אינו רשאי לגבות בגין הדחייה ריבית פיגורים או תשלום אחר שלא היה צורך לשלמו אלמלא הדחייה. בנוסף, לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. עוד קובע התיקון לחוק כי חייב בפירעון ההלוואה שביקש לדחות את פירעונה, רשאי לבחור אם ברצונו לשלם את התשלומים שנדחו בתום תקופת ההלוואה, באותו מספר תשלומים, או להוסיף אותם לתשלומים שעליו לשלם עד לתום תקופת ההלוואה. ההסדר יחול לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו 6 חודשים מיום פרסומו של התיקון לחוק, אולם אין תיקון זה מונע מנותני הלוואות להחיל את הוראותיו גם לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו קודם לכן. | נוסח | pdf | 2016439 |