| 32 | עקיף | חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3538 | 651 | 15/06/2026 | החוק קובע הגבלה על סכום התשלום המרבי שרשאים לגבות עורכי דין וחברות למימוש זכויות מנכי צה"ל וכוחות הביטחון ומנפגעי פעולות איבה בעד טיפול בתביעות או בבקשות שונות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ובכלל זה בעד הליכי ערעור שונים. כמו כן קובע החוק כי לא יגבה תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי ובבקשות לזכאויות נוספות אלא אם כן קבע שר המשפטים אחרת בתקנות.
יוזכר כי הגבלת התשלום הקבועה בחוק לא תחול על טיפול בערר או בערעור על החלטה של קצין תגמולים או של הרשות המאשרת לעניין הכרה, אולם משנקבעה הכרה בהליך כאמור, תחול המגבלה שבחוק על המשך ההליכים שלאחר ההכרה.
נוסף על כך נקבעו הוראות שונות לעניין פריסת התשלום וכן הוראות צרכניות לעניין ההתקשרות שמטרתן להגן על נכים ונפגעים כאמור. בנוסף, נקבעה זכאות לסיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בקשר להסכמי התקשרות לגביית תשלום בעד טיפול בתביעה או בבקשה כאמור.
לגבי חוזים שנחתמו טרם יום התחילה – נקבע כי יחולו לגביהם חלק מההוראות הצרכניות שנקבעו בחוק. לגבי הסכמים שנחתמו מה-7.10.23 ועד יום התחילה נקבע איסור על גביית תשלום מופרז שהוא תשלום העולה על 140% מהסכום המרבי שמותר לגבות לפי החוק בעד טיפול שבשלו נקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות. כמו כן נקבע מהו סכום מופרז לגבי הליכים שהסתיימו בדרגת נכות זמנית של 10% לפחות או שמהטפל הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה. מי שגבה יותר מהסכום המופרז לפני יום התחילה ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנה מיום התחילה. ההשבה לא תידרש אם המטפל פנה לבית המשפט המוסמך – לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה – לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה כולה או חלקה אינה צודקת בנסיבות העניין, או אם המטפל קיזז את הסכום המופרז מסכומים נוספים שמגיעים לו כחוק מהנכה או מהנפגע. כמו כן המטפל יכול לפנות לבית משפט או לבית הדין האזורי לעבודה כאמור על מנת שיקבע כי הסכום אינו מופרז וכי ניתן לגבות אותו או סכום אחר כפי שיקבע. | נוסח | pdf | 2217079 |
| 31 | עקיף | חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3530 | 604 | 24/05/2026 | חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026, מסדיר מנגנון לקידום הסיוע למשפחות נעדרים ולייעול שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה. על פי החוק, "נעדר" מוגדר כאזרח או תושב ישראל שנעדר מביתו או ממסגרת שהייתו לפחות 60 ימים מיום הדיווח למשטרה, מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר, אין ראיה לכך שאינו בחיים, ויש לגביו הכרזה תקפה כנעדר על ידי המשטרה. ההגדרה כוללת חייל שנעדר משירות צבאי, למעט במקרים של חשד לעבירות עריקות או היעדר מן השירות. החוק קובע כי שר העבודה ימנה ועדה בין-משרדית, בראשות נציג משרדו, שתכלול נציגים ממגוון משרדי ממשלה, מהמוסד לביטוח לאומי ומהאפוטרופוס הכללי. תפקידה של הוועדה לתכלל את המענים הניתנים למשפחות, לגבש נהלי עבודה קבועים בין הרשויות ולבחון מקרים פרטניים לשם שיפור הטיפול. לשם כך, חויבו משטרת ישראל וצבא הגנה לישראל להודיע לוועדה על אדם כנעדר, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, ביחסי החוץ או בביטחון המדינה, והוסדרו סמכויות למסירת מידע רלוונטי לוועדה מגופים ציבוריים, בכפוף להסכמת המשפחה ושמירה על פרטיות. עוד קובע החוק כי המשטרה או צה"ל יחויבו ליידע את בני המשפחה של נעדר בדבר אפשרותם לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית וללשכת הסיוע המשפטי, לשם בחינת זכויותיהם. בנוסף לכך, במסגרת החוק תוקן חוק הסיוע המשפטי, כך שמשפחת נעדר תהיה זכאית לסיוע משפטי בהליכים אזרחיים בישראל הקשורים לענייניו, ללא צורך בעמידה במבחן זכאות כלכלית. וכן תוקנו חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיינתן פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה האדם נעדר, בתנאי שאין לו הכנסה אחרת, ונקבע כי לא תשולם גמלה בעדו בחלוף שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר. | נוסח | pdf | 2220439 |
| 30 | ישיר | חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2025 | | ספר החוקים | 3465 | 34 | 03/12/2025 | החוק נועד להתמודד עם תופעות של עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים. על כן הוא קובע זכאות לסיוע משפטי לאדם שמלאו לו 65 שנים בהליכים המבוססים על ניצול קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, בריאותי או קשיי שפה של האדם – בתביעות שעילתן טעות, הטעיה, כפייה או עושק לפי חוק החוזים, השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן או גזל או תרמית לפי פקודת הנזיקין, וכן בהליכים לפי חוק שירותי תשלום. סעיף 3 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, הדורש עמידה במבחן של זכאות כלכלית, לא יחול במקרים אלה. | נוסח | pdf | 2231121 |
| 29 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3407 | 530 | 03/04/2025 | התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין. | נוסח | pdf | 2220995 |
| 28 | עקיף | חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3363 | 268 | 30/01/2025 | חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה.
מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו.
ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה.
בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק.
אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה.
עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. | נוסח | pdf | 2217493 |
| 27 | ישיר | חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 27 – הוראת שעה), התשפ"ה–2024 | | ספר החוקים | 3298 | 8 | 30/10/2024 | החוק קובע הוראת שעה לפיה למשך שלוש שנים, לשכות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יתנו סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, ללא בדיקת זכאות כלכלית. | נוסח | pdf | 2208200 |
| 26 | ישיר | חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3274 | 1192 | 30/07/2024 | החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה. | נוסח | pdf | 2169199 |
| 25 | ישיר | חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3181 | 622 | 19/03/2024 | החוק מרחיב את הסיוע המשפטי שמעניקה המדינה לניצולי שואה, לוותיקי מלחמת העולם השנייה, ליוצאי מרוקו ואלג'יר תחת שלטון וישי ולניצולי הפרהוד בעיראק.
עד לחקיקתו, ניצולי שואה היו זכאים לסיוע משפטי ללא עמידה במבחן של זכאות כלכלית רק בעניינים הנוגעים להטבות, מענקים ותגמולים להם הם זכאים בשל היותם ניצולי שואה. החוק מרחיב הן את רשימת הקבוצות הזכאיות לסיוע, והן את היקף העניינים שבהם יהיו זכאים לסיוע. כן, הוא קובע כי הן זכאיות לשירות בכלל העניינים שבהם ניתן שירות על ידי לשכות הסיוע המשפטי, וזאת ללא תלות במבחן של זכאות כלכלית. כך לדוגמה, בעקבות החקיקה, הם יהיו זכאים לסיוע משפטי חינם בענייני דיור ציבורי ועריכת ייפויי כוח מתמשכים. | נוסח | pdf | 2215018 |
| 24 | עקיף | חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 | | ספר החוקים | 3003 | 1056 | 10/07/2022 | הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו. | נוסח | pdf | 2156444 |
| 23 | עקיף | חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2020 | | ספר החוקים | 2879 | 143 | 15/12/2020 | | נוסח | pdf | 2148547 |