| 17 | עקיף | חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3537 | 629 | 15/06/2026 | החוק קובע כי תוקם המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל. עוד קובע החוק מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן יוצר תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים.
בנוסף, החוק קובע הפרדה בין מח"ש לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי המחלקה יוסמכו בידי מנהל המחלקה, והסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עוד קובע החוק כי עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום. לצד זאת, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, החוק כולל תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.
לבסוף, החוק קובע הוראות תחילה והיערכות ליישומו, וכן חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לכנסת על הטיפול בתלונות ובעבירות המיוחסות לשוטרים ועל תוצאות הטיפול בהן. | נוסח | pdf | 2197937 |
| 16 | עקיף | חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 | | ספר החוקים | 3468 | 42 | 14/12/2025 | במסגרת החוק הוטלה על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצבא הגנה לישראל חובת דיווח שנתית לכנסת בנושא הטרדות מיניות והטיפול בהן. נקבע כי המפקח הכללי של המשטרה ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה לביטחון לאומי, ואילו ראש המטה הכללי של צה"ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון, דין וחשבון שנתי עד ל-31 במרץ בכל שנה. הדיווח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה לו ויכלול פירוט של הפעולות שנקטו הגופים למניעת הטרדות מיניות בארגונים, את מספר הדיווחים שהוגשו לממונה על הטיפול בנושא ואת אופן הטיפול בהם. לשם הגנה על פרטיות המעורבים, נקבע איסור מפורש לכלול בדוח פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווחים, המתלוננים, הנילונים או אנשים אחרים המעורבים בדיווח. | נוסח | pdf | 2196997 |
| 15 | עקיף | חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ''ג-2023 | | ספר החוקים | 3064 | 544 | 17/07/2023 | התיקון מרחיב את סמכותו של מבקר המדינה, כנציב תלונות הציבור, המאפשרת לו להוציא צו כדי להגן על זכויות עובד, במטרה למנוע את פיטוריו בגין חשיפת שחיתויות ומקרים נוספים המנויים בחוק, כך שתחול גם על משטרת ישראל ועל שירות בתי הסוהר. עוד מוצע כי אם הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור, לא יתאפשר בירור מקביל שלה בידי נציב קבילות שוטרים וסוהרים. | נוסח | pdf | 2196934 |
| 14 | עקיף | חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3016 | 24 | 09/02/2023 | החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים. | נוסח | pdf | 2199304 |
| 13 | עקיף | חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2021 | | ספר החוקים | 2929 | 7 | 12/10/2021 | מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים. | נוסח | pdf | 2161465 |
| 12 | עקיף | חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016 | | ספר החוקים | 2584 | 11 | 17/11/2016 | חוק שירות הציבור (הצהרת הון), קובע חובה להגיש הצהרת הון על בעלי תפקידים מסויימים במגזר הציבורי. התיקון מחיל חובה זו גם על בעלי תפקידים נוספים וביניהם נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות המקומית, במשטרה ובשירות בתי הסוהר והצבא. נקבע כי בעלי תפקידים אלו יגישו הצהרת הון בנוגע לנכסים ולהתחייבויות שלהם, של בני זוגם ושל הילדים הסמוכים על שולחן. ההצהרה תהיה במועדים אלו: עם כניסתם לתפקיד, בסיום התפקיד ובתום כל שש שנות כהונה בתפקיד. | נוסח | pdf | 565836 |
| 11 | ישיר | חוק המשטרה (תיקון מס' 11), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2578 | 1212 | 16/08/2016 | חוק המשטרה, התשס"ו-2006 קבע, ערב תיקון החוק, כי הקצין המוסמך להקצות שוטרים בתשלום לטובת פעולה או אירוע יהיה קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, המשמש כראש משרד סיור, שהסמיך לכך ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל. בתיקון בוטלה הדרישה כי הקצין המוסמך יהיה ראש מדור סיור, ונקבע כי הוא יכול להיות כל קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, בתחום המבצעים, הסיור או התנועה, או ממלא מקומו, שהוסמך ע"י ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל. כן נקבע כי רשימת הקצינים המוסמכים תפורסם באתר האינטרנט של משטרת ישראל. | נוסח | pdf | 573503 |
| 10 | עקיף | חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 71), התשע"ו–2016 | | ספר החוקים | 2571 | 1139 | 04/08/2016 | החוק קובע איסור על פרסום שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות אותו, במקרים אלה: הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהוחלט שלא להגישו; הוא נאשם בביצוע עבירה, שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וטרם הורשע; הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית, וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בוטל או שהוא זוכה. בנוסף, מאפשר החוק לבית הדין הצבאי להתיר את פרסום השם, לאחר ששמע את עמדת החייל, וכן מאפשר למשטרה הצבאית להיתר את הפרסום לשם תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור וכיוצא באלה. כן נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה או למי שהסמיך לכך, יוכל להעביר את שמו של החייל לרשויות שלטוניות או שיפוטיות זרות, ובכך לסייע בהגנה על החייל במקרה של פתיחה בהליך משפטי נגדו במדינה זרה. נוסף על אלה קובע תיקון החוק כי בדומה לעונש הקבוע בחוק על איסור פרסום השם בשלב החקירה או ההליך המשפטי, העונש על פרסום שם או כל פרט מזהה אחר של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, יהיה שישה חודשי מאסר. תיקון חוק זה יחול, בשינויים המתחייבים, גם על שוטרי משמר הגבול, וכן על שוטרים "כחולים" כאשר אלה משתתפים בפעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת. | נוסח | pdf | 567680 |
| 9 | עקיף | חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 | | ספר החוקים | 2566 | 1066 | 19/07/2016 | חוק המשטרה ופקודת בתי הסוהר מסדירים את הדין המשמעתי החל על שוטרים ועל סוהרים, על כלל היבטיו. תיקון החוק והפקודה מבצע שורה של תיקונים בהסדרים הקיימים בנושא זה. להלן עיקריהם: לפני תיקון החוק והפקודה ניתן היה לערער על החלטת בית הדין למשמעת בפני בית הדין לערעורים, והחלטתו הייתה סופית. התיקון מאפשר לערער ברשות גם על החלטתו של בית הדין לערעורים, בפני בית המשפט המחוזי. שינוי נוסף נוגע להרכב בית הדין למשמעת. ככלל, מותב בית הדין למשמעת מורכב משלושה קציני משטרה בכירים, מהם לפחות שני משפטנים. החוק והפקודה קובעים הרכב אחר במקרה שנדונות עבירות משמעת שונות כשנעברו כלפי אזרח. במקרה זה נכלל בהרכב, במקום אחד מקציני המשטרה, נציג ציבור הכשיר להתמנות שופט שלום. התיקון קובע כי גם במקרה של עבירת הטרדה מינית ועבירות אחרות, שנעברו כלפי מי שאינו שוטר, ישונה ההרכב וייכלל בו נציג אזרחי. עוד נקבע כי בנסיבות מיוחדות, ניתן יהיה למנות קצינים בדימוס או שופטים בדימוס במקום קציני המשטרה שבהרכב.
שינויים נוספים נוגעים לאמצעי הענישה. בין היתר נקבע כי ניתן להטיל עונשים של קנס על תנאי, הורדה בדרגה על תנאי, ריתוק על תנאי. בנוסף, ניתן יהיה להורות על תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק לנפגע בעבירות הטרדה מינית, וכן בעבירות שונות שבהן הנפגע הוא אזרח. בתיקון החוק נקבע גם מנגנון המאפשר ביטול פסק דין שניתן על ידי דן יחיד בנסיבות שונות. עוד נקבעה הרחבת תחולתן של עבירות הטרדה המינית והתנכלות. נקבע כי ניתן יהיה להעמיד לדין שוטר או סוהר לא רק אם העבירה נעברה בעת מילוי התפקיד, אלא גם אם נעברה בקשר למילויו, והובהר כי עבירה זו תחול גם על הטרדה מינית של מועסקים אחרים במשטרה ובשב"ס, ובכלל זה משרתים בשירות לאומי או לאומי-אזרחי, עובדי קבלן, עובדים באמצעות ספקי שירותים, וכיוצא באלה. לבסוף, נקבעו מספר עבירות משמעת חדשות. בין היתר מדובר בעבירות של דיווחים כוזבים או אי-מניעת דיווחים, ביצוע פעולה שיש בה ניגוד עניינים, וכן עבירות הכרוכות בנהיגה ברכב, כשמדובר ברכב של המשטרה או של שב"ס, ולגבי שוטר – גם ברכב אזרחי אם השוטר לבוש מדים. בשב"ס בלבד נקבעה גם עבירה של קשר עם אסיר או אסיר לשעבר, או עם בני משפחותיהם, בניגוד לפקודות הנציבות. | נוסח | pdf | 569599 |
| עקיף | חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 | | ספר החוקים | 2442 | 393 | 19/03/2014 | | נוסח | pdf | 487131 |