| 13 | עקיף | חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3570 | 944 | 26/07/2026 | התיקון לחוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016, כולל שני חלקים עיקריים: החלק הראשון נוגע להקמת מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים. הקמת מאגר כאמור תוכל להגביר את התחרות בשוק האשראי למגזר העסקי, שכן החשיפה למידע שבמאגר תסייע לנותני אשראי לבצע תימחור נכון יותר של האשראי שניתן על ידם לתאגידים, ובכך להרחיב את היקף האשראי שניתן על ידם לתאגידים ואת יכולתם של נותני האשראי להתחרות בתאגידים הבנקאיים. לפי התיקון, נגיד בנק ישראל (להלן – הנגיד) מוסמך לקבוע בכללים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי יוקם מאגר נתוני אשראי הכולל מידע על תאגידים קטנים ובינוניים, בנוסף למאגר שכבר קיים כיום ובו מידע על יחידים. ככל שייקבע כי יוקם מאגר כאמור, גופים העוסקים במתן אשראי, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות ציבוריות שונות, יחויבו להעביר למאגר נתונים ביחס להתחייבויות אשראי ופירעון התחייבויות אשראי של תאגידים קטנים ובינוניים. לפי התיקון לחוק, הגישה למידע המצוי במאגר תינתן רק ללשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שרשאים להעביר את הנתונים שבמאגר לנותני אשראי וכן להעניק על בסיסו שירותים שונים, כגון דוחות אשראי ודירוגי אשראי. בנוסף, נקבע כי הנגיד רשאי לקבוע בכללים, בין השאר, הוראות לעניין הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהמאגר, סוג נתוני האשראי שיועברו והתנאים למסירתם (יובהר כי כללים לעניין נתונים ממקור מידע ממשלתי יהיו טעונים אישור גם של השר הממונה על מקור המידע).
החלק השני בתיקון לחוק כולל שינויים שמטרתם לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי הקיים כיום לגבי יחידים, וזאת בעקבות הפקת לקחים במהלך השנים שחלפו מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 2019. בין השאר, נקבע שנותן אשראי אינו רשאי לבקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו או דוח אשראי לגביו שנמסר ללקוח מנותן אשראי אחר, וזאת מכיוון שהצגת תנאי ההלוואה המופיעים בדוח לנותן אשראי מתחרה עשויה למנוע מהלקוח לקבל הצעה טובה שתואמת את סיכון האשראי שלו וכן מכיוון שמתן אפשרות לקבל מידע בדרך עקיפה פוגעת בתמריץ של נותני אשראי להעביר מידע למאגר עצמו. בנוסף, נקבע כי בעת שלשכות אשראי מעניקות לנותני אשראי שירות חיווי אשראי, כלומר הערכה של הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב, הן לא רשאיות להתייחס לנתונים שליליים אשר נרשמו ביחס ללקוח, מעבר לשנה אחת, אלא אם כן שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת יקבע בתקנות תקופה אחרת, וזאת בשונה מהמצב הקיים כיום שלפיו לשכות אשראי יתייחסו למידע שלילי כאמור למשך 3 שנים. הסיבה לכך היא שחיווי אשראי שלילי מביא פעמים רבות לדחיית בקשות אשראי של לקוח באופן לא מידתי, מאחר שהתבחינים המביאים לחיווי אשראי שלילי לא בהכרח מעידים על בעיה ביכולת הפירעון של הלקוח, ולכל הפחות אין בהם כדי להעיד על בעיה ביכולת הפירעון למשך תקופת זמן ארוכה כל כך. בנוסף, נקבעו הוראות לעניין בקשת לקוח שלא ייכללו לגביו נתונים במאגר, שלפיהן החל ממועד הגשת בקשה כאמור לא יימסרו נתונים אודות הלקוח, למעט במקרים חריגים, ואולם מחיקת נתוני הלקוח מהמאגר תתבצע רק בחלוף שנה ממועד הגשת הבקשה שלא להיכלל במאגר, או מיום אי ההכללה במאגר בפועל, לפי המאוחר. כן נקבעו הוראות לעניין בחינת כשירות לכהונה כנושאי משרה בלשכת אשראי, איסור על ניגוד עניינים של נושאי משרה כאמור ומתן סמכות לממונה על שיתוף בנתוני אשראי, שהוא עובד בנק ישראל שמינה הנגיד (להלן – הממונה), להתנגד למינויים כאמור. בנוסף, נקבע כי הממונה יהיה רשאי להסתייע בבודק לשם ביצוע תפקידי פיקוח ובקרה לפי החוק, גם אם אותו בודק אינו עובד בנק ישראל, ובלבד שלא יפעיל סמכות הכרוכה בשיקול דעת שניתנה לממונה לפי דין. כן נקבע הליך שמסדיר את האפשרות של הממונה לשלוח הודעה על פגמים לכל אחד מהגורמים המפורטים להלן אם הוא סבור שהוא הפר או עלול להפר את הוראות החוק: לשכת אשראי, מיופה כוח בתמורה כהגדרתו בחוק (כלומר, מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים האחרונות), מקור מידע החייב או רשאי להעביר מידע למאגר, נותן אשראי או מי שהתחייבותו של אחר במסגרת עסקה להספקה של נכס או שירות הומחתה לטובתו. | נוסח | pdf | 2240508 |
| 12 | עקיף | חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3527 | 579 | 13/05/2026 | החוק מסדיר את העמדתם לדין של מי שביצעו עבירות במסגרת אירועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. נקבע כי כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי ייעודי שמושבו בירושלים, אשר יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי כל דין. בכלל זה, בית המשפט יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרם למלחמה ועבירות טרור.
בית המשפט יורכב משתי ערכאות, ערכאה ראשונה וערכאת ערעור, וידון ככלל, בהרכבים של שלושה שופטים. החוק קובע הסדרים ספציפיים למינוי השופטים מקרב שופטים מכהנים, שופטים בדימוס ומשפטנים שיבחרו במיוחד לצורך הליכים אלו. באשר לבעלי הדין, התובעים בהליכים ימונו על ידי הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ולעניין ההגנה, הנאשם יוכל לבחור סניגור, אך נקבע כי ככל שבית המשפט ימנה לנאשם סניגור, הוא לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית ומימונו לא יהיה מקופת המדינה.
על ההליכים יחולו דיני סדר הדין הפלילי ודיני הראיות הרגילים. עם זאת, לבית המשפט מוקנית סמכות כללית לסטות מדינים אלה מטעמים שיירשמו, אם הדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ואינו פוגע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. כמו כן, הותאמו דיני המעצרים לאחר הגשת כתב אישום כך שבית המשפט הוסמך להורות על הארכות מעצר של הנאשמים לתקופות ארוכות יותר מאלה הקבועות בדין הרגיל. לעניין נוכחות הנאשמים בדיונים, נקבע כי ככלל, ישתתפו בדיוני בית המשפט שלא בנוכחותם הפיזית באולם אלא בדרך של היוועדות חזותית למעט בדיונים מהותיים.
עוד נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים הנוגעים להבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה באמצעות מערך ייעודי שיקים התובע הצבאי הראשי, וכן מוסדרת פומביות הדיון, לרבות תיעוד חזותי וקולי של הדיונים ושידור חלקים מהם לציבור.
בהיבט של ההיערכות המינהלית, נקבע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית שתהיה אחראית להיערכות להליכים. כמו כן תוקם ועדת היגוי ממשלתית בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון להתוויית ההיערכות ופיקוח עליה, ומוסדרת הקמת יחידת משמר מיוחדת בשירות בתי הסוהר לבית המשפט הצבאי. נוסף על כך, החוק מסמיך את שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות, וקובע איסור על שחרור מוקדם של אסירים המעורבים באירועים אלה. | נוסח | pdf | 2222852 |
| 11 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 406 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 10 | ישיר | חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3499 | 288 | 24/02/2026 | נקבע כי מעסיק רשאי לבקש מהמשטרה הודעה המציינת אם יש או אין למועמד בגיר לעבודה רישום פלילי בגין עבירת טרור חמורה, הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור. בקשה לקבלת ההודעה מותנית בהסכמת המועמד בכתב, וההודעה תינתן רק על עבירות שבוצעו בהיותו בגיר וטרם התיישנו, ללא פירוט העבירות עצמן. ככל שקיים רישום פלילי, המעסיק מחויב לאפשר למועמד להציג מידע על מהות העבירה, נסיבותיו האישיות ושיקומו בטרם יקבל החלטה על העסקתו.
עוד נקבע כי על המעסיק תחול חובת סודיות לגבי המידע, ונאסר עליו לצלמו, להעתיקו, למסור אותו לאחר או להשתמש בו לכל מטרה אחרת שאינה בחינת העסקתו של המועמד. במקביל, המשטרה תשמור למשך שבע שנים תיעוד של פרטי המעסיקים והמועמדים שלגביהם התבקש המידע. לשם יישום החוק, הוסמכו שרי המשפטים והביטחון הלאומי להתקין תקנות שיאפשרו בין היתר למעסיק לבקש ולקבל את ההודעה במערכת ממשלתית מקוונת. | נוסח | pdf | 2206819 |
| 9 | עקיף | חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3407 | 530 | 03/04/2025 | התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין. | נוסח | pdf | 2220995 |
| 8 | עקיף | חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 257), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3404 | 506 | 02/04/2025 | חוק זה מרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות היום בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור:
נקבע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור המוגדרת בחוק זה, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות לאחר שהורשע בעבירת ביטחון, כלומר עבירת טרור חמורה, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית שבה הורשע בבית משפט צבאי. שלילת הגמלאות תחול גם לעניין תוספות המשולמות בעד תלויים באותו אדם. נוסף על כך, לא יינתנו בשל מותו של אותו אדם זכויות בעת פטירתו לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כגון לעניין הובלת נפטרים, ואם נדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור - לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. כמו כן, נקבע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחד שיקבל את הגמלה עבור הילד.
עוד נקבע כי תישלל גמלת הבטחת הכנסה ממי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון רצח בנסיבות טרור, והוא לא ייחשב כבן זוג לעניין חישוב סכום גמלת הבטחת הכנסה של בן זוגו, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בן זוגו לא ייחשב כהורה עצמאי לעניין זה. הוראות כאמור לעניין שלילת גמלת הבטחת הכנסה והגבלת המעמד לעניין חישוב הגמלה לבן הזוג של המורשע יחולו גם לגבי מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות בשל עבירת ביטחון, ושוחרר לפני תום המאסר שהיה אמור לרצות בנסיבות של שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, לגבי פרק הזמן שעד תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, ונקבע כי גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לבני הזוג לא תשולם למורשע בכל מקרה, גם לאחר שחרורו.
תחילתו של חוק זה ב1.5.2025, והוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום התחילה, אך גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.
כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את הוראות חוק זה, נקבעו כמה מנגנוני עזר שיאפשרו את קבלת המידע על מי שהורשע או נדון למאסר בעבירות כאמור, ובין השאר נקבע כי ועדת השחרורים המיוחדת הפועלת מכוח חוק המאבק בטרור תקבע האם עבירות רצח וניסיון רצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור הן מעשה טרור לעניין חוק זה וכן נקבע כי אם מי שנשללה ממנו גמלה או עוכבה לפי חוק זה הוא אזרח או תושב ישראל שעמד לדין בבית משפט צבאי בשל עבירה שנכללת בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", הוא יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות. | נוסח | pdf | 2197166 |
| 7 | עקיף | חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024 | | ספר החוקים | 3315 | 69 | 20/11/2024 | נקבע כי מי שאינו תושב ישראל וזכאי, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לתשלום גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הוא הורשע בעבירת טרור חמורה לפי חוק המאבק בטרור או בעבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור או שהורשע בעבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי. עוד נקבע כי כבר בתקופת המעצר עד תום ההליכים של מי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה כאמור, תשלום הגמלה יעוכב אם העבירה המיוחסת לו בכתב האישום היא אחת מן העבירות האמורות. בין מועד ההרשעה ועד שפסק הדין לא יהיה ניתן לערעור הגמלה תעוכב בידי המוסד לביטוח לאומי.
לגבי אדם כאמור שנשפט בבית משפט צבאי, נקבעה רשימת עבירות שייכללו בהגדרה "עבירת טרור ביטחונית", כך שהרשעה בהן תביא לאי-תשלום הגמלה, ואולם מי שהגמלה נשללה ממנו או עוכבה בשל עבירת טרור בטחונית בבית המשפט הצבאי, יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי עבירת הטרור הבטחונית שעבר לא נעברה בנסיבות של פגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לטרור, אלא בנסיבות פליליות אחרות. אם המוסד לביטוח לאומי ישתכנע בכך על בסיס פסק הדין וכתב האישום, לא תחול ההוראה לעניין אי תשלום הגמלה. לשם החלטה מסוג זה, המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע מהתובע המוסמך לדון בעבירה.
כמו כן, מוצע כי לא תשולם גמלה למי שאינו תושב ישראל וזכאי לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותו מחוץ לישראל, אם הוא הוכרז כפעיל טרור לפי חוק המאבק בטרור, וכל עוד ההכרזה עומדת בתוקף.
החוק קובע הסדר לקבלת מידע באופן חודשי משירות בתי הסוהר על מעצרים עד תום ההליכים בעברות כאמור, וממשרד הביטחון על הכרזות על פעיל טרור שעומדות בתוקפן. החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע מהמרשם הפלילי, כולל מידע שהתיישן, לצורך ביצוע ההוראות האמורות, ולשם ביצוע הוראות סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי שקבועות בו הוראות לעניין שלילת גמלאות בשל פשעים שונים.
תחילתו של חוק זה תהיה ב1.1.2025 והוא יחול גם לעניין עבירות שנעברו לפני תחילתו, ככל שההרשעות לגביהן מופיעות במרשם הפלילי, או שנמשך מעצר עד תום ההליכים לגביהן, וכן על הכרזות על פעילי טרור לפני יום התחילה שעודן בתוקף. ואולם, אי העיכוב או אי התשלום יחולו רק לגבי גמלאות המגיעות בעד יום התחילה ואילך. המוסד לביטוח לאומי יידרש לדווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה במשך חמש שנים על הגמלאות שלא שולמו או עוכבו, בנוסף לדיווח נוסף בתום שישה חודשים מתחילתו של חוק זה.
נוסף על כך, חוק זה מאריך עד סוף שנת 2026 את הוראת סעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי שלפיה מענקים שניתנים לפי הסכמים מכוח סעיף 9, בשל מלחמת חרבות ברזל, לא ייחשבו כהכנסה בידי מקבליהם. | נוסח | pdf | 2218862 |
| 6 | עקיף | חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 | | ספר החוקים | 3085 | 686 | 06/08/2023 | החוק מסדיר את סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במסגרת הגנה על בני משפחה מפני אלימות, וקובע את הסדרים אלו כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. ראשית, החוק קובע שלושה תנאים שעל בית המשפט לבחון בבואו לתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וכן קובע חריג לתנאים אלו במצבים בהם נשקפת סכנה גבוהה או חשש ממשי לחיי בן המשפחה. שנית, נקבע כי בסמכות השר לביטחון לאומי לקבוע בצו את המספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש, וכי מספר זה יעלה על המספר שנקבע בשנה הקודמת. עוד נקבע כי בית המשפט יורה על ביצוע הערכת מסוכנות של מי שכלפיו מבוקש הצו, וכן כי מכסת הערכות המסוכנות תקבע לכל שנה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, ובלבד שלא תפחת מהמכסה שנקבעה בשנה הקודמת. בנוסף, תוקם יחידת פיקוח טכנולוגי בשירות בתי הסוהר, והיא תהיה אמונה על פיקוח ואכיפה של צווים שניתנו בתנאי פיקוח טכנולוגי. ביחידת הפיקוח הטכנולוגי יעבדו הן עובדי מדינה, והן עובדים מחברה מפעילה אשר ימלאו תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי. לבסוף, נקבעה חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום החוק, לצד הקמת ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה. לצד זאת, בתום שנה מיום תחילת החוק תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות, ואת פרק הזמן להגשת הערכת המסוכנות לבית המשפט. | נוסח | pdf | 2194824 |
| 5 | עקיף | חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3079 | 643 | 02/08/2023 | החוק קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות מסוימים על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. תקופת האיסור תעמוד על 10 או 18 שנים בהתאם לחומרת העבירה בה הורשע. לשם אכיפת האיסור, החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. כן תוקם ועדת מומחים שתוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. בנוסף, החוק כולל הסדר המאפשר להורה של ילד או לאחראי על חסר ישע, לבקש הצגת אישור משטרה לגבי מועסקים במוסדות כאמור, וכן לגבי מטפלת המועסקת בבית ההורה או האחראי. החוק קובע הסדר ייחודי לעניין מעסיק שהוא רשות מקומית וכן שמשרד החינוך מוחרג מהסדר זה. לצד זאת, החוק קובע איסור על העברת המידע או על כל שימוש אחר באישור המשטרה. בנוסף, החוק כולל תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שלפיו אם הוגש כתב אישום בעבירות אלה, יהיה על בית המשפט לשקול במסגרת תנאי שחרור, קביעת איסור על עיסוק במוסד כאמור, ואם לא קבע איסור כזה - יהיה עליו לנמק זאת. בית משפט שקבע איסור עיסוק יורה למשטרה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, וזאת בשל משך הזמן הנדרש להקמת המערכת הממוחשבת במשטרה ולהקמת ועדת המומחים, שתוקם בתוך חצי שנה מיום הפרסום. לעניין מועסקים קיימים, תחילת החוק שנה ו-3 חודשים מיום הפרסום, וזאת כדי לאפשר להם ולמעסיקיהם להיערך. כמו כן, בשל משך הזמן שיידרש לבדיקה ידנית של המשטרה בתיקי עבר, נקבע סייג מיוחד מאחריות פלילית למעסיק שיאפשר במקרה הצורך העסקת עובד למשך 3 חודשים, גם בטרם התקבל אישור משטרה. סייג זה יעמוד בתוקפו למשך 10 שנים. בנוסף, כדי ליידע את הציבור בכלל ואת המעסיקים והמועסקים בפרט, החוק קובע חובת פרסום לציבור בדבר ההסדר החדש בסמוך למועד תחילת החוק ובסמוך להקמת ועדת המומחים. | נוסח | pdf | 2197153 |
| 4 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 374 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |