| מס' תיקון | סוג | שם | שם נוסף | סדרת פרסום | חוברת | עמוד | תאריך הפרסום | תקציר | קישור לנוסח | סוג קובץ | מזהה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2 | עקיף | חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025 | ספר החוקים | 3423 | 661 | 11/06/2025 | במסגרת החוק נקבע כי המטה לביטחון לאומי יגבש, עם כינונה של ממשלה חדשה, הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית של מדינת ישראל לקידום האינטרסים המדיניים והביטחוניים לשם חיזוק החוסן הלאומי של מדינת ישראל. הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת החלופות לפירוט וכל מידע נוסף הנדרש לגיבושה ומימושה. כמו כן, הליך הגיבוש ייעשה בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי וגופי הביטחון, בעוד התייעצות עם משרדי ממשלה אחרים תהיה מסורה לשיקול דעתו של ראש המטה לביטחון לאומי. כל גוף שעימו נערכה התייעצות רשאי להציע חלופה לרכיב מהרכיבים המנויים בחוק, וזו תכלל בהצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית לצד המלצתו של המטה לביטחון לאומי בדבר החלופה הנבחרת. עוד נקבע כי הממשלה, תאשר את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהוצגו בפניה החלופות וההמלצות השונות מטעם הגופים שעימם נערכה ההתייעצות, ככל שישנם, ולאחר שניתנה לה אפשרות לערוך בה שינויים. לצד זאת, הממשלה רשאית להחליט על אצילת סמכות זו, כולה או חלקה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וראש הממשלה או ראש המטה לביטחון לאומי יציגו אותה לפני הוועדה בישיבה שתיוחד לעניין זה. בנוסף, נקבע כי האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תהיה סודית ואסורה לפרסום, אם כי תמצית שלה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה. | נוסח | 2220900 | ||
| 1 | עקיף | חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 | ספר החוקים | 2579 | 1223 | 16/08/2016 | חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 מסדיר את הנחיות האבטחה הניתנות לגופים שונים, בעיקר גופים ציבוריים. החוק מגדיר שלושה סוגי פעולות אבטחה לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה: פעולות אבטחה פיזית; פעולות לאבטחת מידע; ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. לפי התיקון לחוק, סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות תועבר מהשב"כ לרשות הלאומית להגנת הסייבר, למעט הנחיית גופי התקשורת, שתישאר בסמכות השב"כ. סמכות ההנחיה לגבי כל אחד מהגופים המנויים בחוק תעבור בהדרגה עד ה-31 ביולי 2017, בצו שיוציא ראש הממשלה. כפועל יוצא מהעברת הסמכות, יוכל ראש הרשות למנות את אחד מעובדי הרשות לקצין מוסמך, וככזה יתאפשר לו, בין היתר, לאשר את מינויו של ממונה מערכות אבטחה חיוניות בגופים המונחים ולהיכנס בכל עת לגוף המונחה כדי לפקח אחר מילוי הנחיותיו. בנוסף, נקבע כי בגופים המונחים על ידי השב"כ גם לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וגם לעניין אבטחת מידע, תעבור לרשות גם סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי כאשר נותן הקצין המוסמך מטעם הרשות הנחיות בתחום אבטחת המידע, במידע ברמת סיווג של עד "שמור", יינתנו ההנחיות לפי העקרונות שנקבעו בהתאם לחוק השב"כ. ברמות סיווג גבוהות משמור, יינתנו ההנחיות בהתאם להוראות שייתן השב"כ. הסדר נוסף נוגע לסמכויות ההנחיה של מערך הסייבר, המורכב מרשות הסייבר הלאומית וממטה הסייבר. נקבע כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, או מי שהסמיך לכך, ישמש כקצין המוסמך של מערך הסייבר, לעניין אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, והוא זה שימנה את ממונה הביטחון והמאבטחים במערך. ההסדר נקבע כהוראת שעה עד ה-31.12.2018. | נוסח | 2003899 | ||
| ישיר | חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008 | (החוק המקורי) | ספר החוקים | 2178 | 833 | 07/08/2008 | נוסח | 263865 |