| 54 | עקיף | חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025 | | ספר החוקים | 3469 | 50 | 17/12/2025 | החוק מסדיר באופן מפורט את שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הסיעות, שאף שאינם עובדי הכנסת, הם מקבלים את שכרם ישירות הכנסת. עד לתיקון קבע סעיף 3א לחוק מימון מפלגות סכום שנתי שאותו קיבלו הסיעות לפי גודלן ואשר שימש למימון תשלומים לעובדי הסיעות, שכונו "עובדי הצוות הפרלמנטרי". לפי התיקון, אין יותר תקציב שנתי לכל סיעה, אלא מספר עובדי הסיעה, שכרם ושאר תנאי עבודתם נקבעו בחוק עצמו, בסעיף 3א שהוחלף ובתוספת מפורטת שהתווספה לחוק. | נוסח | pdf | 2194599 |
| 53 | עקיף | חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה-2025 | | ספר החוקים | 3389 | 440 | 01/04/2025 | תיקון חוק משלים לחוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. בחוק נקבע כי ככלל, לא ימונה שופט שטרם מלאו לו 55 שנים לבית המשפט העליון, אלא אם הוועדה לבחירת שופטים בחרה בו על דעת כל חבריה. בנוסף, נקבע כי שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית המשפט המחוזי, בשל החשש שימונו לבית המשפט העליון מספר רב של שופטים שאין להם ניסיון בתחומים מגוונים הרלוונטיים לעיסוקם. זאת ועוד, בשל העובדה שנציגי הציבור וחברי הכנסת החברים בוועדה, נבחרים על ידי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, נקבעו בחוק הוראות משלימות להסדרת המצבים בהם שינויים קואליציוניים יובילו לבחירה חדשה של חברי הוועדה. כמו כן, נקבע כי הגמול שיקבלו נציגי הציבור המשמשים כחברים בוועדה לבחירת שופטים, ייקבע בתקנות של שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. | נוסח | pdf | 2201202 |
| 52 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3240 | 1054 | 07/07/2024 | תיקון מס' 52 לחוק הכנסת מסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת שלפיה חבר הכנסת פרש מסיעתו. לפי התיקון, חבר הכנסת שהוגדר כפורש וסיעתו יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון (ולא המחוזי כקבוע היום). כמו כן נקצבו זמנים להליך: הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור. | נוסח | pdf | 2216582 |
| 51 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג-2022 | | ספר החוקים | 3010 | 2 | 19/12/2022 | תיקון מס' 51 לחוק הכנסת מבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אפשרות שנוספה לחוק בתיקון מס' 49 משנת התשפ"א-2021. בהתאם, לצורך התפלגות לפי סעיף 59(1) לחוק הכנסת תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה. | נוסח | pdf | 2197987 |
| 50 | עקיף | חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2021 | | ספר החוקים | 2929 | 4 | 12/10/2021 | מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים. | נוסח | pdf | 2161465 |
| 49 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 | | ספר החוקים | 2915 | 370 | 07/07/2021 | החוק קובע שני תיקונים לחוק הכנסת לפיהם:
1. מועדי ישראל וערביהם לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה (כפי שמוצע בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51));
2. קבוצה של ארבעה חברי כנסת יכולים להתפלג מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש ממנה. | נוסח | pdf | 2159661 |
| 48 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א-2020 | | ספר החוקים | 2855 | 14 | 24/09/2020 | בטרם התיקון קבע חוק הכנסת כי יושב ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת חייב להיות איש אקדמיה. תיקון מס' 48 מבטל חובה זו, כך שהכנסת תוכל לבחור את יושב ראש הוועדה הציבורית מבין כל חבריה. | נוסח | pdf | 2145649 |
| 47 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף-2020 | | ספר החוקים | 2801 | 74 | 16/06/2020 | תיקון זה לחוק הכנסת משלים את התיקון לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) שעניינו בהסדרת הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר ("החוק הנורווגי"), ובראש ובראשונה בעריכת התיקונים הנדרשים מכך שבמסגרת ההסדר יש סגני שרים שאינם מכהנים כחברי כנסת. בנוסף, התיקון, עיגן בחוק הכנסת את סעיף 10 לתקנון הכנסת, העוסק בקביעת ההשתייכות הסיעתית של חבר כנסת שהתחיל לכהן בכנסת לאחר שסיעתו התפלגה, תוך שקבע הסדר מיוחד לעניין מועד מסירת ההודעה לפי הסדר זה – כאשר חבר הכנסת החדש מתחיל לכהן במקומו של חבר כנסת שהפסיק את חברותו בכנסת בשל כהונתו כשר או כסגן שר.
כמו כן, התיקון קבע כי החלטות על תשלומים לשר או סגן שר שהוא חבר כנסת יחולו גם על שר או סגן שר שאינו חבר כנסת, החיל על סגן שר את הכללים שחלו על שר לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 וכן החיל על שר או סגן שר, שאינו חבר כנסת, את הוראות סעיף 27 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968. | נוסח | pdf | 2088340 |
| 46 | עקיף | חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 36), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2727 | 714 | 28/06/2018 | תיקון זה עוסק במימון הבחירות וחלוקת המימון בין מפלגות שונות המגישות רשימת מועמדים משותפת בבחירות לכנסת. ההצעה כוללת תיקונים טכניים ועיגון לעניינים שנוהגים היום, כמו עיגון האופן שבו מחושב מימון הבחירות לכל מפלגה בנפרד, לצד הסדרת נושא באי כוח המפלגות השונות, קביעת חובה על ציון ההשתייכות המפלגתית של כל מועמד לכנסת, וחיוב המפלגות לערוך הסכם מימון לפני התמודדות משותפת.
החידוש העיקרי הוא מתן אפשרות למפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לנהל את חשבונות הבחירות שלהן בנפרד, בעוד שהתנהלות כספית משותפת תחייב מסירת הודעה. עניין זה מחייב גם הסדרה של סוגיות משיקות, כמו ההצעה כי בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת יראו את המפלגות השונות כסיעה אחת לעניין תקרת התרומות, אף אם התנהלותן הכספית נפרדת. | נוסח | pdf | 2025535 |
| 45 | ישיר | חוק הכנסת (תיקון מס' 45), התשע"ח-2018 | | ספר החוקים | 2723 | 693 | 17/06/2018 | נקבעו תיקונים שונים לחוק הכנסת:
הראשון קובע כי לא רק בשנה שבה מתקיימות בחירות, אלא גם בשנה שבה חל "היום הקובע" (כלומר היום ה-101 לפני הבחירות, או אחרי קבלת חוק התפזרות), ניתן יהיה לסטות ממועדי הכנסים הרגילים ולצאת לפגרת בחירות, וזאת באופן הקבוע בתקנון - החלטה של יו"ר הכנסת לאחר התייעצות עם סגניו, ובאישור ועדת הכנסת; השני עניינו כניסתו של ראש האופוזיציה לכהונתו בתקופת הפגרה. לפני התיקון תנאי לכניסה לכהונה היה הודעה במליאה. לפי התיקון כאשר ראש האופוזיציה נקבע בפגרה, הודעה תישלח לחברי הכנסת, ועם מסירתה תחל כהונתו. עוד נקבע כי ההודעה על קביעת ראש האופוזיציה תימסר בתוך שבועיים לאחר כינון הממשלה; השלישי עניינו התייצבות היועץ המשפטי לכנסת בהליך משפטי הכרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת, כאשר הכנסת אינה צד להליך. נקבע כי היועץ המשפטי לכנסת יהיה רשאי להתייצב בהליך כזה ללא צורך בקבלת אישור בית המשפט; הרביעי מתקן את הסעיף הקובע כי שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, ומוסיף כי לגבי חישוב קצבתו של היועץ המשפטי לכנסת שנמצא בפנסיה תקציבית יחולו, החל מהיועץ המכהן כיום ואילך, ההוראות החלות על שופטים, וכי הוא יהיה זכאי לקצבה לאחר שהשלים לפחות קדנציה מלאה בתפקידו. | נוסח | pdf | 2069720 |