| 46 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 46), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3561 | 834 | 20/07/2026 | החוק קובע כי ניתן להוסיף לסמכויותיו של שר הפנים באשר להתקנות תקנות לביצוע החוק, את הסמכות לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני. עוד קובע כי הכנסה מאגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני, תוכל לשמש את רשות האוכלוסין וההגירה למימון שירות זה. | נוסח | pdf | 2229708 |
| 45 | עקיף | חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–2026 | | ספר החוקים | 3534 | 617 | 10/06/2026 | חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, קבע מנגנון לפיו ממשלת ישראל מקפיאה מתוך הכספים שהיא גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, סכום השווה לכספים שהרשות משלמת לפעילי טרור ולבני משפחותיהם. כעת, במסגרת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–2026 (ששמו המקורי שונה במסגרת תיקון זה), נוספה לחוק מטרה מפורשת של שיפוי המדינה ונפגעי הטרור בשל נזק שנגרם מפעילות טרור. על פי התיקון לחוק, שר האוצר יגיש בכל שנה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח המפרט את סך התגמולים ששילם המוסד לביטוח לאומי ופיצויים שניתנו ממס רכוש בשנה הקודמת לנפגעי פעולות איבה שבוצעו על ידי מי שבהתאם למדיניות התשלומים של הרש"פ, יש יסוד סביר להניח שהיא משלמת לו או לבן משפחתו כספים בזיקה לטרור, וכן חובות פיצויים שנפסקו לזכות הנפגעים. על בסיס מידע זה, תקבע ועדת השרים סכום נוסף שינוכה מדי שנה מהכספים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, מעבר לסכומים המוקפאים ממילא לפי החוק המקורי. ככלל, הכספים שינוכו יועברו לאוצר המדינה; עם זאת, החוק קובע קדימות לנפגעי טרור, כך שמתוך סכום הניכוי יכוסו תחילה חובות פיצויים לנפגעים וסכומים שנפסקו לזכותם בבתי המשפט. בנוסף, החוק מעגן חובת דיווח שנתית של שר האוצר לוועדת השרים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על סך הכספים המוקפאים בגין העברות כספים שמבצעת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה. | נוסח | pdf | 2220111 |
| 44 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 44 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3506 | 338 | 26/03/2026 | החוק קובע, כהוראת שעה לתקופה של שנה, כי ניתן להרחיק שוהים שלא כדין שהשתתפו במשט לרצועת עזה בתוך 24 שעות ממסירת צו ההרחקה, זאת במקום פרק הזמן של שלושה ימים שנקבע בדין הקיים.
עוד קובע החוק כי הממשלה רשאית להאריך את תוקף הוראת השעה בתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. הארכה כאמור תיעשה בכפוף להמלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה ולאישור הכנסת. | נוסח | pdf | 1056892 |
| 43 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ו-2025 | | ספר החוקים | 3460 | 22 | 19/11/2025 | מוצע להרחיב את גדרי פעולת הוועדה המייעצת לשר הפנים, לגביי כל בקשות הארכה לישיבת ביקור לשם העסקה של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל. עוד מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים, הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ב באלול התשפ"ה (15 בספטמבר 2025) או שנדחו באותה תקופה, במקרים בהם הקשר הטיפולי בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים- במועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו. | נוסח | pdf | 2232163 |
| 42 | עקיף | חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 | | ספר החוקים | 3441 | 725 | 13/07/2025 | במסגרת החוק נקבע כי שר הפנים או מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, לפי העניין, לא ייתן היתר שהייה בישראל ולא יחדש רישיון לישיבה בישראל למבקש שהוא פעיל טרור או של מי שהורשע במעשה טרור, וכן למבקש שהוא בן משפחה של אדם כאמור. כמו כן, נקבע כי המונח "בן משפחה" יוגדר אחרת לפי שלב הגשת הבקשה להיתר או לרישיון כאמור. לעניין בקשה ראשונה, המוגשת ככלל טרם הכניסה לישראל, ההגדרה תהיה רחבה ותכלול מעגלים נוספים ואילו לעניין חידוש היתר או רישיון כאמור של אדם שכבר שוהה בישראל ונמצא בהליך להסדרת מעמדו, ההגדרה תהיה מצומצמת ותכלול רק את בני המשפחה הקרובים.
עוד נקבע כי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור בניגוד לחוק, או מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברישיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה, לא יקבל היתר או רישיון כאמור במשך עשר שנים, אלא אם כן יסבור שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, כי יש לתת לו היתר או רישיון כאמור מטעמים מיוחדים.
זאת ועוד, הוחמרה הענישה בגין עבירות ספציפיות של שהייה בישראל שלא כדין, אם בוצעו בידי מי שנכנס לישראל מהאזור או דרך האזור, ובמסגרת זאת נקבע כי העונש המרבי בעבירות אלה יהיה עד שנתיים מאסר במקום שנה אחת. כמו כן, נקבעו חובת הטלת קנס על מי שהורשע בעבירות כאמור, וכן הסדר חילוט, המבוסס על חזקה שלפיה כסף מזומן הנמצא בחזקתו של חשוד בעבירות המבוצעות בנסיבות אלה יראה כשכר שניתן עבור ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה, אלא אם הוכח אחרת. | נוסח | pdf | 2228138 |
| 42 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3425 | 668 | 16/06/2025 | מוצע לקבוע כי במקרים שבהם יקבע שר הפנים, בהתבסס על חוות דעת של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, כי מסתנן תומך בממשל מדינתו, תקום חזקה כי לא נשקפת סכנה המונעת את החזרתו למדינתו. במקרה כאמור, שר הפנים ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. כמו כן, ניתן יהיה לסתור את החזקה בתוך 30 ימים מיום ההודעה על קביעה כאמור. אם לא נסתרה החזקה בתוך התקופה האמורה, יבוטל רישיון הישיבה שניתן לאותו אדם, והוא יורחק מישראל למדינתו, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל. עוד מוצע לקבוע כי בכל מקרה בו מסתנן הורשע בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה שר הפנים יבטל את רישיון הישיבה שניתן לו וירחיקו מישראל לאחר שהמסתנן ריצה את עונשו, אם מצא כי שהייתו מסכנת את בטחון המדינה או את שלום הציבור במדינת ישראל. | נוסח | pdf | 2225412 |
| 40 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3374 | 314 | 23/02/2025 | נקבע כי בנוסף לאיסור על מתן רישיון כניסה או אשרה לישראל הקיים על הקורא לחרם על ישראל, לא יינתנו, ככלל, אשרה ורישיון ישיבה כאמור גם למי שפרסם דברי הכחשת השואה כמשמעותם בחוק איסור הכחשת השואה, למי שפרסם דברי הכחשת טבח ה-7 באוקטובר כמשמעותם בחוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, וכן למי שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין־לאומי בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצבא הגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל. | נוסח | pdf | 2201441 |
| 39 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3214 | 908 | 23/05/2024 | חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות.
במסגרת תיקון מספר 39, נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, בעת הרשעה של יחיד או תאגיד בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, ניהול או ארגון שירותי הסעה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל שלא כדין, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. עוד נקבע כי בית המשפט יצווה, ללא תלות בכל עונש אחר, על חילוט רכוש הקשור לעבירה של מי שהורשע בעבירות כאמור, ובכלל זה דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, ולחלופין חילוט שווי הרכוש הקשור לעבירה, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. | נוסח | pdf | 2213961 |
| 38 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3207 | 794 | 08/04/2024 | חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מתייחס בין היתר לעבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של תושבי אזור יהודה והשומרון שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין, וזאת על מנת לצמצם את התופעה זו. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה לצד השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כך שהוחמרה הענישה בעבירות הרלוונטיות, נקבעו מנגנונים לאכיפתן וקנסות מזעריים.
במסגרת תיקון מספר 38, הוחלט לשנות את עונש המאסר הקבוע בין היתר, בעבירת הסעה, הלנה והעסקה של שוהה שלא כדין כאמור, משנתיים לארבע שנות מאסר, וכן להחמיר את עונשי המאסר הקבועים לאותן עבירות בנסיבות מחמירות, מחמש לשבע שנות מאסר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), עונש מזערי על עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהה שלא כדין, כך שהעונש שיטיל בית המשפט לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירות אלו, אלא אם ראה לנכון לסטות מכך לפי שיקול דעתו בנסיבות מתאימות ומטעמים מיוחדים.
בנוסף, נקבעה מחדש הוראת השעה בעניין הטלת קנסות מזעריים, לתקופה שעד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), תוך קביעת שיעור קנסות מינימלי לצד מתן סמכות לבית המשפט להקל ולסטות מסכומים אלו, אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים לכך. בהוראת שעה נוספת עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027), נקבע גובה מזערי לקנס המוטל על ידי בית המשפט על אדם שהורשע בעבירות הסעת שוהה שלא כדין, כך שלא יפחת ממחצית שווי הרכב, אלא אם סבר בית המשפט שיש לסטות מכך מטעמים מיוחדים.
מעבר לכך, נקבעו הסדרים נוספים שנועדו להיטיב את הטיפול בתופעה כאמור ולצמצמה, לרבות מתן סמכות לבית המשפט להתלות רישיון של חשוד בעבירות הסעה שלא כדין, הטלת חובה על בעל רכב לנקוט באמצעים סבירים למניעת עבירה הכוללת מתן הרשאה לשימוש ברכבו שלא כדין על ידי תושב זר וחובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי. | נוסח | pdf | 2203907 |
| 37 | ישיר | חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 37 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3058 | 518 | 09/07/2023 | נקבע בהוראת שעה, התקפה למשך ארבעה חודשים, בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה לרישיון לישיבת ביקור, לשם העסקת עובדים זרים בסיעוד, אשר נדחו בתקופת מגפת הקורונה.
רישיונות אלה יבחנו במקרים בהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל מספר חודשים, בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנים.
כל זאת על מנת למנוע ניתוקו של קשר טיפולי ארוך אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל. | נוסח | pdf | 2204664 |