| 81 | עקיף | חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3572 | 1029 | 28/07/2026 | | נוסח | pdf | 1042100 |
| 80 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 363 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 79 | עקיף | חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3488 | 252 | 21/01/2026 | החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות. | נוסח | pdf | 2229878 |
| 78 | עקיף | חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3384 | 387 | 27/03/2025 | החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025. | נוסח | pdf | 2224904 |
| 77 | ישיר | חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 77), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3288 | 1498 | 15/09/2024 | החוק כולל מספר תיקונים לחוק ההוצאה לפועל, התשפ"ד–2024. בין התיקונים, הגבלת שכר טרחת עורך הדין בתיקי הוצאה לפועל בחובות שסכומם נמוך מ-4,500 שקלים, כך שיעמוד על סכום של 244 שקלים או עד 10 אחוזים מהחוב, לפי הגבוה מביניהם. סכום שכר הטרחה יעודכן בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. כמו כן, החוק מפריד בין התנאים לעיקול מיטלטלין מעסק, לרבות עסק הפועל בבית החייב, ובין התנאים לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שלא מנוהל בו עסק. בנוסף, קובע החוק כי הסמכות להורות על עיקול ברישום של מיטלטלין מבית החייב תהיה נתונה להחלטת הרשם, שיוכל להפעילה במקרים שבהם מתקיימות הנסיבות הנדרשות כגון חלוף שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב ומיצוי ההליכים האחרים לגביית החוב. כמו כן, יוכל הרשם להורות על הוצאות המיטלטלין מבית מגורי החייב, אם שוכנע בתועלת הכלכלית הצפויה ממכירת המיטלטלין ולאחר ששקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי-עיקולו, כגון הפגיעה בחייב ובבני ביתו. בנוסף, קובע החוק כי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים המשמשים את החייב ובני ביתו יוגדרו כנכסים שאינם ברי עיקול. | נוסח | pdf | 2219511 |
| 76 | עקיף | חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3235 | 1024 | 04/07/2024 | החוק מבקש לחזק את הכלים במאבק של עוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה משמעותית במיוחד זאת אל מול עוסקים שעמם הם מבקשים להתקשר. החוק מרחיב ומבסס את ההגנה על צרכנים כאמור וזאת באמצעות תיקון של שלושה חוקים – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 (להלן – חוק שירותי תשלום) וחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל).
חוק הגנת הצרכן קובע כי הממונה להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הממונה) רשאי להסמיך מפקחים מבין עובדי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או עובדי משרד הכלכלה, באישור שר הכלכלה והתעשייה, שיהיו אמונים על אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן. ערב כניסתו לתוקף של החוק, לממונה ולמפקחים לא הייתה, בין כלל הסמכויות המוקנות להם לשם אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, סמכות חדירה לחומר מחשב. העדר סמכות כאמור פוגעת במקרים רבים בקידום החקירה הפלילית ומונעת ממפקחי הרשות לתפוס ראיות אשר נדרשות לביסוס ולהוכחת העבירה, וזאת בשל העובדה שרובם המוחלט של העוסקים שומרים את התיעוד וההתנהלות העסקית שלהם על גבי המחשב. בהתאם לכך, החוק תיקן את חוק הגנת הצרכן וקבע כי אם היה לממונה או למפקח שהוסמך כאמור חשד סביר כי עוסק עבר עבירה בנסיבות מחמירות, רשאי מי מהם לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור.
החוק מקנה לממונה סמכות לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, זאת לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי התיקונים שנעשו בחוק שירותי תשלום ובחוק ההוצאה לפועל. יש לציין כי הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה הנעשית תוך שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים, כלומר כלפיי אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו מבין את השפה בה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו כאנשים עם מאפיינים מיוחדים לצורך החוק. כמו כן, הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה שנעשית תוך כדי איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, או ביצוע הפרה הגורמת נזק משמעותי למספר רב של צרכנים.
החוק מסדיר את השלבים לקביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. ראשית בטרם יקבע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ימסור הממונה לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר כאמור. בהודעה יציין הממונה, בין השאר, את המעשה או המחדל המהווים את ההפרה, ההגבלות שיחולו על העוסק אם יקבע כי הוא אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות ואת זכותו של עוסק לטעון את טענותיו בפני הממונה. העתק מההודעה כאמור יועבר לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.
משמעות ההודעה לנותן שירותי תשלום היא שנותן שירותי תשלום כאמור יפסיק לבצע סליקה עבור עוסק שהממונה מסר לו הודעה על הכוונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כלומר מתבצעת הקפאה של כספים שצרכנים שילמו אך הם טרם הועברו לעוסק. אם ייקבע באופן סופי, לאחר שימוע, כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כספים אלו יוחזרו לצרכנים. משמעות ההודעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל היא שמנהל המערכת יעכב הליכים וכספים בתיקים שבהם העוסק שלגביו נמסרה הודעת הכוונה, הוא הזוכה.
שנית, במהלך 14 הימים שלאחר משלוח הודעת הכוונה או 21 ימים לאחריה, במקרה של הארכה תינתן לעוסק הזדמנות, לטעון את טענותיו בפני הממונה. אם טען העוסק את טענותיו כאמור, יחליט הממונה, בתוך 14 ימים או 21 ימים במקרה של הארכה, מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אם לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ואם לאו. אף על פי כן, הממונה יוכל לתת את החלטתו בדבר קביעה כאמור בתוך תקופה ארוכה יותר של 45 ימים מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אך תקופת הקפאת הכספים לא תעלה על אותם 21 יום. יש לציין כי אם עוסק לא טען את טענותיו בתקופה של 14 ימים, או במקרה של הארכה בתוך תקופה של 21 ימים מיום מסירת הודעת הכוונה – ייקבע הממונה כי הועסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.
בשלב השלישי, אם החליט הממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות או אם החליט שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות – ימסור הממונה הודעה על החלטתו לעוסק, לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.
מעבר לסמכויות המוקנות לממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות עוד נקבע כי הממונה יוסמך לקבוע כי גם עוסק שהוא בעל זיקה לעוסק שנקבע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בעצמו, בהתקיים אחת משתי חלופות: הראשונה, העברת הפעילות העסקית של העוסק המפר הראשון לבעל הזיקה | נוסח | pdf | 2216839 |
| 75 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 145 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 73 | ישיר | חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3060 | 534 | 13/07/2023 | הורחב היקף נכסי החייב החוסים תחת הגנה מפני עיקול בידי צד שלישי וצו עיקול במסגרת הליכים בהוצאה לפועל, ולכלול בתוכם כספי סיוע לנכות המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים (בנוסף על דמי ליווי לעיוור), כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה, וכן כספים המגיעים לחייב במסגרת תכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי. | נוסח | pdf | 2166248 |
| 74 | ישיר | חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3060 | 535 | 13/07/2023 | סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת כנגד חייב, צו עיכוב יציאה מהארץ, או לחייבו בהפקדת דרכון, או לחייבו במתן ערובה לשם יציאה מהארץ, אם יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת מהארץ בלי שהסדיר את החוב, או שיציאתו עשויה לסכל את ביצוע פסק הדין.
חוק זה קובע כי אם סך חובותיו הפסוקים של חייב בהוצאה לפועל (חוץ מחוב למזונות) קטן מ־50,000 שקלים חדשים, רשם ההוצאה לפועל לא יוכל לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו או לחייבו בהפקדת דרכון או במתן ערובה לפי הסעיף האמור. החוק קובע גם כי אם רשם ההוצאה לפועל נתן צו או הוראה לפי הסעיף האמור (כשסך החובות של החייב היה יותר מ-50,000 שקלים חדשים) וסך החובות של החייב פחת מ-40,000 שקלים חדשים, הצו שניתן יבוטל - אם החייב ביקש זאת. מגבלות אלה לא יחולו על תיק הוצאה לפועל בשל חוב מזונות ואפשר יהיה להמשיך ולתת צו עיכוב יציאה מהארץ או הוראות אחרות לפי סעיף 14 האמור לשם גביית חוב מזונות גם אם סכומו נמוך יותר. | נוסח | pdf | 2197097 |
| 2 | ישיר | חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3015 | 12 | 09/02/2023 | נקבעה הוראת קבע המסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק. בנוסף, בוטל הסעיף המאפשר הוצאת תיק ממסלול מקוצר זאת מכיוון שאין הצדקה להוצאת התיק בתקופה שבה חייב משלם את חובו בהסדר תשלומים במסגרת איחוד תיקים. | נוסח | pdf | 2200135 |