| 75 | עקיף | חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3572 | 1029 | 28/07/2026 | | נוסח | pdf | 1042100 |
| 74 | ישיר | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 74), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3569 | 904 | 22/07/2026 | התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי).
התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים. | נוסח | pdf | 2219317 |
| 73 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 368 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 72 | ישיר | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3402 | 498 | 02/04/2025 | התיקון קובע כי עוסק המקבל תשלום באמצעות כרטיס חיוב, ובכלל זה כרטיס אשראי, לא יתנה תשלום כאמור בסכום רכישה מינימלי. עוד קובע התיקון כי שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להחיל את האיסור על אמצעי תשלום נוספים. בשל הפרת הוראה זו, התיקון מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסק שהוא תאגיד עיצום כספי בסכום העומד היום על 22,530 שקלים חדשים, ואם העוסק הוא יחיד - בסכום העומד היום על 7,170 שקלים חדשים. | נוסח | pdf | 2210645 |
| 71 | עקיף | חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3270 | 1177 | 29/07/2024 | התיקון קובע הסדר מפורט המעגן את זכותו של מנוי לקבל, לפי בקשתו, שירותי תקשורת מספק מורשה (חברת התקשורת), בכפוף להגבלות או חסימות, כפי שיפורט להלן. עד לחקיקת התיקון, קבע סעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הסדר לעניין אפשרותם של מנוי או קבוצת מנויים לקבל מספק תקשורת שירותים הכפופים להגבלות או לחסימות, אם ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות. לפי אותו סעיף, ניתן היה לבקש הגבלות וחסימות בנוגע לעניינים הבאים: שירותים המסופקים על גבי רשת האינטרנט; תכונות ומאפיינים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת (כגון מכשירי הסלולר עצמם); ואפשרות המנוי לעשות שימוש בציוד כאמור בכל רשת בזק מתאימה.
מכוח הסעיף האמור, פעל בשוק הסלולר משך שנים רבות הסדר שחל על כ-600,000 מנויים, הידוע בשם "הקומה הכשרה", שבמסגרתו קיבלו המנויים שבחרו בכך שירותי טלפוניה בכפוף להגבלות ולחסימות התואמות את אורחות חייהם, ובכלל זה הגבלת גישה לשירותי אינטרנט, חסימת שיחות למספרים מסוימים, ואף הגבלת ניידות מספרי טלפון כך שלא ניתן לנייד את המספר לתוכנית הכוללת שירותי תקשורת שאינם כפופים להגבלות אותן ביקש המנוי לכתחילה. התיקון מאפשר, בין השאר, את המשך פעולתה של הקומה הכשרה.
התיקון עוסק במערכת היחסים שבין חברת התקשורת ובין המנוי שהתקשר עמה בהסכם, והוא מבוסס על הסכמתו של המנוי. התיקון קובע כי מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, בבקשה מפורשת שנמסרה באופן הניתן לתיעוד, לקבל שירות בזק, כלומר שירות טלפוניה, בכפוף להגבלות או לחסימות ("סל שירותים ייעודי"). המנוי או קבוצת המנויים יכולים גם לבקש לקבל את השירות האמור בכפוף להגבלות או לחסימות שקבע תאגיד מסוים שציינו בבקשתם. בין ההגבלות או החסימות שרשאי מנוי לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי: הגבלת חיוג למספרי טלפון; הגבלות שיחולו על מכשיר הסלולר והגבלת ניידות מספרים. לצד זאת קובע התיקון סייגים והגנות על המנויים המבקשים את ההגבלות או החסימות, וכן סייגים לשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת.
לעניין הגבלת החיוג למספרי טלפון, התיקון קובע כי ספק מורשה ישלח הודעה למנוי שהחיוג למספר הטלפון שלו הוגבל, ובהודעה יצוין גם מיהו התאגיד שביקש לחסום את המספר. כן קובע התיקון הוראות שתכליתן הגברת השקיפות לגבי מספרי טלפון של תאגידים שנחסמו והוראות האוסרות על ספק מורשה להעביר לתאגידים הקובעים הגבלות או חסימות מידע הכלול במאגר מידע שלו.
לעניין ציוד קצה רט"ן, כלומר מכשיר הסלולר עצמו, קובע התיקון כי מנוי רשאי לבקש הגבלות או חסימות של המכשיר, ייחודו לציוד תקשורת מסוים, וכן ייחוד סל שירותים ייעודי למכשיר, לטווח מספרי טלפון, ועוד. הקשירה בין המכשיר ובין סל שירותים ייעודי אפשרית, לפי התיקון, רק אם המכשיר יכול לפעול במסגרת אותו סל שירותים ייעודי שמציע ספק מורשה אחר, ורק אם יש שלושה דגמים של מכשירים סלולריים המיוצרים על ידי יצרנים שונים שניתן להשתמש בהם במסגרת זו.
לעניין ניידות מספרים, התיקון קובע כי ניתן להגבילה בהסכמה מפורשת של המנוי ובכפוף לכמה סייגים, שלפיהם הגבלה כאמור אפשרית רק אם למנוי נתונה האפשרות לנייד את מספר הטלפון שלו בתוך סל השירותים הייעודי, כלומר בין ספקי סלולר; רק אם פועלים בשוק כמה ספקים הנותנים שירות בהתאם לסל השירותים הייעודי והמקיפים מספר מינימלי של מנויים; ורק אם סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה של יותר משירות בזק אחד.
לפי התיקון, אם ההתקשרות בין המנוי לבין הספק כוללת הגבלת ניידות כאמור, במקרה של ביטול ההתקשרות, המנוי לא יוכל לנייד את מספר הטלפון שלו אל מחוץ לסל השירותים הייעודי, והספק המורשה יהיה רשאי להקצות את מספר הטלפון רק במסגרת סל השירותים הייעודי שאליו משויך המספר. במקביל קובע התיקון הוראות שמטרתן להקל על מעבר של המנוי אל מחוץ לסל השירותים הייעודי אם הוא בחר בכך, ובכלל זה הוראות לפיהן הספק המורשה לא יקצה לאדם אחר את מספר הטלפון של המנוי שההתקשרות עמו בוטלה במשך 9 חודשים מיום ביטולה, וישמיע הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון, לפיה המנוי החליף את מספר הטלפון שלו ומהו המספר החדש, לפי בקשת המנוי.
לעניין הגבלת חיוג למספרי טלפון, התיקון קובע חובה על הספק המורשה לקבוע וליישם אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג כאמור, ובלבד שיישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות. עוד קובע התיקון כי ניתן להשיג הן על אמות המידה עצמן והן על הגבלת החיוג למספר טלפון מסוים בניגוד לאמות המידה, בפני גורם מוסמך במשרד התקשורת. בעניין זה מחיל התיקון חובות שקיפות על הספק המורשה, ולפיהן עליו, בין השאר, למסור לשר התקשורת ולפרסם באתר האינטרנט שלו דיווחים ובהם נתונים כלליים לגבי | נוסח | pdf | 2189724 |
| 69 | עקיף | חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3236 | 1036 | 04/07/2024 | חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה.
פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים:
סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות;
סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם".
בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם.
עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים.
החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית. | נוסח | pdf | 2201054 |
| 70 | ישיר | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3239 | 1046 | 04/07/2024 | החוק נועד להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. מצב חירום מוגדר כאחד מאלה: מצב מיוחד בעורף, מצב של אירוע חירום אזרחי או מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת.
החוק קובע כי אם הוכרז על מצב חירום, ושר הכלכלה והתעשייה שוכנע כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, להכריז הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה זו עוסק לא יציע, יציג או ימכור לצרכן שירות או טובין המנויים ברשימה כאמור, במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום.
לעניין המוצרים והשירותים שעליהם יחולו הוראות אלו, החוק קובע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן והממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיו מוסמכים לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים, שתפורסם ברשומות, וכן יהיו מוסמכים לעדכן את הרשימה. רשימה זו תיקבע בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום שעליו יוכרז. מחלוקת בין שני הגורמים הללו ביחס להכללת טובין או שירות מסוים ברשימה, תובא להכרעתו של נציג ציבור שימונה על ידי שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, אך לא יהיה בכך כדי למנוע פרסום של רשימת הטובין והשירותים שיש לגביהם הסכמה.
לצד איסור העלאת מחירים בעת מצב חירום נקבעו בחוק חריגים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. לדוגמה: מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן, שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום או מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או הטובין.
לצורך אכיפת הוראות החוק הוסמך הממונה על הצרכן והסחר ההוגן להוציא צו מינהלי להפסקת הפרה לפי סעיף 21ג לחוק לעוסק שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בנסיבות כאמור, וכן להטיל עיצומים כספיים על עוסק שיפר את הצו המינהלי. העיצום הכספי אותו מוסמך הממונה להטיל אינו סכום קצוב מהסכומים המנויים בחוק הגנת הצרכן, אלא שיעור מתוך מחזור המכירות של המפר. | נוסח | pdf | 2214887 |
| 68 | עקיף | חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3235 | 1016 | 04/07/2024 | החוק מבקש לחזק את הכלים במאבק של עוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה משמעותית במיוחד זאת אל מול עוסקים שעמם הם מבקשים להתקשר. החוק מרחיב ומבסס את ההגנה על צרכנים כאמור וזאת באמצעות תיקון של שלושה חוקים – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 (להלן – חוק שירותי תשלום) וחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל).
חוק הגנת הצרכן קובע כי הממונה להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הממונה) רשאי להסמיך מפקחים מבין עובדי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או עובדי משרד הכלכלה, באישור שר הכלכלה והתעשייה, שיהיו אמונים על אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן. ערב כניסתו לתוקף של החוק, לממונה ולמפקחים לא הייתה, בין כלל הסמכויות המוקנות להם לשם אכיפת הוראות חוק הגנת הצרכן, סמכות חדירה לחומר מחשב. העדר סמכות כאמור פוגעת במקרים רבים בקידום החקירה הפלילית ומונעת ממפקחי הרשות לתפוס ראיות אשר נדרשות לביסוס ולהוכחת העבירה, וזאת בשל העובדה שרובם המוחלט של העוסקים שומרים את התיעוד וההתנהלות העסקית שלהם על גבי המחשב. בהתאם לכך, החוק תיקן את חוק הגנת הצרכן וקבע כי אם היה לממונה או למפקח שהוסמך כאמור חשד סביר כי עוסק עבר עבירה בנסיבות מחמירות, רשאי מי מהם לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור.
החוק מקנה לממונה סמכות לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, זאת לשם החלת הגבלות על עוסק כאמור לפי התיקונים שנעשו בחוק שירותי תשלום ובחוק ההוצאה לפועל. יש לציין כי הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה הנעשית תוך שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים, כלומר כלפיי אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, חסר ישע או אדם שאינו מבין את השפה בה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע צרכנים נוספים שייחשבו כאנשים עם מאפיינים מיוחדים לצורך החוק. כמו כן, הפרה בנסיבות מחמירות יכולה להיות הפרה שנעשית תוך כדי איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי בני משפחתו, או ביצוע הפרה הגורמת נזק משמעותי למספר רב של צרכנים.
החוק מסדיר את השלבים לקביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. ראשית בטרם יקבע הממונה כי עוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות, ימסור הממונה לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר כאמור. בהודעה יציין הממונה, בין השאר, את המעשה או המחדל המהווים את ההפרה, ההגבלות שיחולו על העוסק אם יקבע כי הוא אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות ואת זכותו של עוסק לטעון את טענותיו בפני הממונה. העתק מההודעה כאמור יועבר לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.
משמעות ההודעה לנותן שירותי תשלום היא שנותן שירותי תשלום כאמור יפסיק לבצע סליקה עבור עוסק שהממונה מסר לו הודעה על הכוונה לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כלומר מתבצעת הקפאה של כספים שצרכנים שילמו אך הם טרם הועברו לעוסק. אם ייקבע באופן סופי, לאחר שימוע, כי העוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כספים אלו יוחזרו לצרכנים. משמעות ההודעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל היא שמנהל המערכת יעכב הליכים וכספים בתיקים שבהם העוסק שלגביו נמסרה הודעת הכוונה, הוא הזוכה.
שנית, במהלך 14 הימים שלאחר משלוח הודעת הכוונה או 21 ימים לאחריה, במקרה של הארכה תינתן לעוסק הזדמנות, לטעון את טענותיו בפני הממונה. אם טען העוסק את טענותיו כאמור, יחליט הממונה, בתוך 14 ימים או 21 ימים במקרה של הארכה, מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אם לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ואם לאו. אף על פי כן, הממונה יוכל לתת את החלטתו בדבר קביעה כאמור בתוך תקופה ארוכה יותר של 45 ימים מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק, לפי המוקדם, אך תקופת הקפאת הכספים לא תעלה על אותם 21 יום. יש לציין כי אם עוסק לא טען את טענותיו בתקופה של 14 ימים, או במקרה של הארכה בתוך תקופה של 21 ימים מיום מסירת הודעת הכוונה – ייקבע הממונה כי הועסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות.
בשלב השלישי, אם החליט הממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות או אם החליט שלא לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות – ימסור הממונה הודעה על החלטתו לעוסק, לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.
מעבר לסמכויות המוקנות לממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות עוד נקבע כי הממונה יוסמך לקבוע כי גם עוסק שהוא בעל זיקה לעוסק שנקבע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בעצמו, בהתקיים אחת משתי חלופות: הראשונה, העברת הפעילות העסקית של העוסק המפר הראשון לבעל הזיקה | נוסח | pdf | 2216839 |
| 67 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 161 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 66 | ישיר | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3082 | 662 | 03/08/2023 | התיקון לחוק נחקק על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן הטעיית הצרכן, השפעה בלתי הוגנת על הצרכן או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. החוק בנוסחו לפני התיקון מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן (להלן – הממונה) להטיל עיצום כספי בשל הפרה מהוראות החוק, ואם ההפרה נעשתה בנסיבות מחמירות (שכוללות רק הפרות הנוגעות למספר רב במיוחד של צרכנים), סכום העיצום הכספי יהיה בשיעור פי אחד וחצי מהסכום המקורי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. התיקון לחוק מרחיב את ההגדרה של הפרה בנסיבות מחמירות, כך שזו תכלול גם הפרה של הוראה מהוראות החוק המנויה בתוספת השביעית לחוק, שנעשתה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש, קטין, אדם שניכר כי הוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית ואדם שניכר כי אינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.
התוספת השביעית כוללת הפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות, בין היתר, הפרות שעניינן הטעייה של צרכן והפרות הנוגעות לביטול עסקה. לפי התיקון לחוק, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת האמורה. עם זאת, הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בנסיבות מחמירות כאמור רק בהתאם לנהלים שיורה עליהם. נהלים אלו יהיו טעונים אישור של היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. כמו כן, התיקון לחוק מגדיל את סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכנים תוך ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן או תוך ניצול העובדה שצרכן אינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרת העסקה. בהתאם לכך, התיקון לחוק יצר מדרגה חדשה של סכום העיצום – הגבוהה ביותר שניתן להטיל לפי החוק, כך שהסכום לגבי יחיד יעמוד על כ-38,000 ₪ ולגבי תאגיד – כ-69,000 ₪. עוד נקבע כי במסגרת הודעה על כוונת חיוב, אותה מוסר הממונה למפר טרם הטלת עיצום כספי עליו, יפרט הממונה את הנסיבות המחמירות לעניין ההפרה, אם היו. בהמשך לכך, זכות טיעון המוקנית למפר בחוק תחול גם ביחס לטענות בנוגע להתקיימותן של נסיבות מחמירות. | נוסח | pdf | 2206851 |