| 41 | עקיף | חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 74), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3569 | 907 | 22/07/2026 | התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי).
התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים. | נוסח | pdf | 2219317 |
| 40 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 392 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 39 | ישיר | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3417 | 648 | 21/05/2025 | החוק מטיל חובה על תאגיד בנקאי למסור הודעה ללקוחותיו שהם יחידים על יתרת הזכות בחשבון העובר ושב שלהם, אם הצטברה בחשבון, במשך תקופה רצופה של רבעון קלנדרי לפחות, יתרת זכות בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים. בהודעה שתימסר ללקוח יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע אודות חלופות השקעה אחרות שעשויות להשיא ללקוח תשואה גבוהה יותר לעומת הותרת הסכום ביתרת חשבון העובר ושב. לעניין סכום יתרת הזכות הנקוב בחוק כאמור, החוק מסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות בצו את הסכום האמור. החוק קובע כי הודעה על יתרת זכות כאמור תימסר ללקוח בתחילת כל רבעון, אך במשך תקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של החוק, ההודעה תימסר בתחילת כל חודש לגבי החודש הקודם. בתום תקופת הוראת השעה, נגיד בנק ישראל יהיה רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי ההודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר מאשר אחת לרבעון. בנוגע לאופן מסירת ההודעה ללקוח, נקבע כי ברירת המחדל היא מסירה בכתב באופן מיידי ונגיש (כמו למשל באמצעות מסרון), אלא אם כן הלקוח ביקש לקבל את ההודעות בדרך אחרת, וכן נקבע כי ההודעה תימסר ללקוח באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח לו הודעות, כפי שהוסכם ביניהם. במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי שהלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה (כמו למשל לקוח שהוא בעל "טלפון כשר"), תימסר ללקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע, כי המפקח על הבנקים בבנק ישראל רשאי לקבוע, במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין ההודעה שתימסר ללקוח, אם ראה כי הדבר נדרש. בהוראות כאמור רשאי המפקח לקבוע הוראות לעניין חובת ההפניה למידע אודות חלופות השקעה, ובין היתר חובת הפניה להשקעה בגופים פיננסיים אחרים. לעניין אכיפת הוראות החוק, נקבע כי המפקח על הבנקים מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוחותיו הודעה כאמור על יתרת זכות בחשבונותיהם, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות החוק. החוק ייכנס לתוקף ב-21.11.2025, כלומר בתום שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות. | נוסח | pdf | 2217571 |
| 38 | ישיר | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38), התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3413 | 638 | 14/05/2025 | החוק קובע שהחל מ-1.12.2025, בנק ששווי נכסיו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל יהיה חייב לאפשר ללקוחות כל הבנקים לפתוח אצלו פיקדון במטבע ישראלי, מבלי להתנות זאת בפתיחת חשבון עובר ושב בבנק. לפי החוק, אפשרות זו מותנית בכך שהכספים יופקדו בפיקדון באמצעות חשבון במערכת סגורה, שניתן להפקיד בו רק כספים מחשבון של בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, וכן להעביר אותם בחזרה רק לחשבון ממנו הועברו, וכן בהתאם לתנאים שקבע נגיד בנק ישראל בצו לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, החוק אוסר על בנק להפעיל השפעה בלתי הוגנת על הלקוח בכל עניין הקשור בפתיחת פיקדון כאמור בבנק אחר. כדי להקל על הליך הפקדת הכספים בפיקדון בבנק אחר, החוק מאפשר ללקוח לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים לנהל עבורו את ההליכים הנדרשים לשם כך. המפקח על הבנקים יהיה רשאי להחיל את הוראות החוק גם על הפקדת כספים בפיקדונות במטבע חוץ. עוד קובע החוק כי המפקח על הבנקים יפרסם את מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה. כמו כן, המפקח על הבנקים יעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת דיווח שנתי, החל משנת 2027 ולמשך 3 שנים, על יישום הוראות חוק זה. | נוסח | pdf | 2222052 |
| עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3164 | 558 | 28/02/2024 | במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 , בוצעו מספר תיקונים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שעסקו בהגברת השקיפות ללקוחות הבנקים. אחד מהתיקונים כאמור היה תיקון סעיף 5א לחוק הבנקאות, בו נקבע כי בתחילת כל חודש קלנדרי ישלחו הבנקים לכל לקוחותיהם, באמצעי המאפשר תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר, הודעה שבה יפרטו את הסכומים הכוללים של העמלות ושל הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקדם למועד שליחת ההודעה. עוד נקבע כי מועד תחילתו של התיקון לעניין עמלות יהיה ב-1 בינואר 2024, ולעניין ריביות וכן עמלות וריביות שנגבו בעבור הלוואה לדיור, ב-2 ביוני 2024.
נוכח מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, הוכרז מצב מיוחד בעורף שהוחל על כל שטחי המדינה והחל גיוס מילואים נרחב. עובדים רבים בכל מערכות המשק לרבות המערכת הבנקאית גויסו, ועיקר המשאבים הופנו לטיפול בנפגעים ובמקרים הדחופים. המציאות החדשה השפיעה על היערכותם של הבנקים ליישום הוראות התיקון במועד שנקבע.
החוק נועד לאפשר לבנקים ארכה להיערכות ליישום משלוח ההודעות ללקוחותיהם. בהתאם לכך, החוק דוחה בחודשיים, עד ליום ה-1 במרץ 2024, את מועד תחילתה של ההוראה המחייבת תאגיד בנקאי לשלוח ללקוחותיו, בתחילת כל חודש קלנדרי, הודעה לעניין עמלות כאמור. כמו כן, החוק חל רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2024 שהוא מועד תחילתה המקורי של ההוראה כאמור. | נוסח | pdf | 2212125 |
| 37 | ישיר | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3152 | 496 | 28/01/2024 | החוק מעגן את חובתם של תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי האשראי), ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות ללקוחות או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק חל על הטבה בנקאית הנוגעת לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, הניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים.
נכון להיום, תאגידים בנקאיים מחויבים, מכוח כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב–1991, שקובע נגיד בנק ישראל, להודיע ללקוחותיהם על שינויים בתנאי ניהול החשבון, ובכלל זה על שינויים בשיעורי ריביות ובתעריפי עמלות ועל סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים. עוד נקבע בכללים האמורים כי על תאגיד בנקאי לשלוח הודעה על סיום הטבה כאמור 14 ימים לפחות לפני מועד השינוי. אופן מסירת ההודעות ללקוחות התאגידים הבנקאיים מוסדר בהוראות ניהול בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים. עם זאת, הודעות אלה נמסרות לעיתים במובלע, כחלק מהודעה הכוללת כמה נושאים, או נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש, ובשל כך לקוחות רבים אינם ערים לסיום ההטבה, ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מספקת מראש.
לאור זאת, בהתאם לחוק, תאגידים בנקאיים יהיו חייבים למסור ללקוחותיהם הודעה, 21 ימים לפחות לפני סיום תקופת הטבה בנקאית, וכן לפני כניסתו לתוקף של שינוי בתנאי ההטבה שהוסכם מראש עם הלקוח (אם הוסכם עם הלקוח על "הטבה מדורגת", כלומר על הטבה הניתנת לתקופה שבמהלכה יחולו שינויים בתנאי ההטבה במועדים שהוסכמו מראש). לעניין סיום הטבה בדמי כרטיס חיוב, חברת כרטיסי האשראי תציין בהודעה שתישלח ללקוח בדבר סיום ההטבה, גם את הדרך לסיום ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב, אם יחליט הלקוח לבטלו בשל סיום ההטבה שניתנה לו בדמי הכרטיס. עוד קובע החוק כי הודעה כאמור תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר (לדוגמא באמצעות מסרון), אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל הודעות בדרך זו, ובנוסף לכך גם באופן שבו התאגיד הבנקאי שולח הודעות ללקוח כפי שהוסכם ביניהם. מסירת שתי הודעות ללקוח כאמור נועדה להבטיח כי הלקוח אכן יקבל את ההודעה. כדי לתת מענה למקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה בתקשורת מיידית ונגישה (לדוגמא כאשר הלקוח מחזיק במכשיר טלפון כשר), מוצע לקבוע כי תישלח לאותו לקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. עוד נקבע כי המפקח על הבנקים יוסמך לקבוע במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין אופן מסירת הודעות אלו, אם ראה כי הדבר נדרש.
לעניין אכיפת הוראות החוק, המפקח על הבנקים יהיה מוסמך להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגיד בנקאי שלא שלח ללקוח הודעה על סיום הטבה או על שינוי שהוסכם מראש, או ששלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות שנקבעו בחוק.
החוק ייכנס לתוקף בתום חצי שנה מיום פרסומו ברשומות. | נוסח | pdf | 2200573 |
| 36 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 355 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 35 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 222 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 34 | ישיר | חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34), התשפ"ב-2022 | | ספר החוקים | 2978 | 864 | 22/06/2022 | החוק קובע תיקוני חקיקה שונים לפיהם תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל או חברה המנהלת קופות גמל ובעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, יוכלו לגבות עמלה בשיעור של עד 360 שקלים חדשים בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (להלן – העמלה).
בתיקוני החקיקה נקבע מנגנון הצמדה מקובל, לפיו תוצמד העמלה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בינואר בכל שנה, ונקבעה בהם סמכות להטלת עיצום כספי על גוף שיגבה עמלה גבוהה יותר מלקוח.
כמו כן, תוקן נוסח האזהרה המחויבת בעת פרסום הלוואה, שנוסחה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". במקום המילה "עלול" הוחלפה המילה ללשון נקבה, במילה "עלולה".
תחילתו של החוק בתוך חודשיים מיום הפרסום (יום הפרסום: 22 ביוני 2022), ויחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך. | נוסח | pdf | 2166722 |
| 33 | עקיף | חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021 | | ספר החוקים | 2902 | 312 | 09/02/2021 | חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 (להלן – החוק), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021).
בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, הקובע כי ניתן להפקיד ולסלוק שיקים בסליקה אלקטרונית. עד לחקיקתו של החוק, שיקים נסלקו בסליקה בין בנקאית באופן ידני. בנוסף, בשנת 2018, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ונחקקה בו רפורמת הניידות בין בנקים ("ניידות בקליק") שמטרתה לאפשר העברת הפעילות הפיננסית של לקוח פרטי, מבנק מעביר לבנק קולט בלחיצת כפתור, תוך כדי הטלת חובות על הבנקים לבצע את ההעברה באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת החשבון. תחילתה של הרפורמה נקבעה ליום ט' בניסן התשפ"א (22 במרץ 2020), אולם נדחתה, בצו, עד ליום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021).
החוק מכיל הוראות משלימות במספר חוקים, ליישום רפורמת הניידות בכל הנוגע להעברת חשבון שיקים בין בנק לבנק ואופן סליקתם, זאת בהתייחס למספר מצבים: האחד, מעבר מבנק לבנק של לקוח שמשך את השיק; השני, מעבר מבנק לבנק של לקוח הפורע את השיק; השלישי, החלת ההוראות הנוגעות לחשבון מוגבל.
תיקון אחד הוא לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016. במסגרת התיקון נקבע מנגנון שיאפשר ללקוח לעבור בנק גם אם נמשכו שיקים מהחשבון שלו בבנק המקורי, כך שהם ייפרעו מהחשבון שלו בבנק הקולט. כך גם הבנק הקולט יוכל להציג שיק לפירעון גם אם הופקד או הועבר לגבייה בבנק המקורי. בנוסף, שמו של חוק זה שונה לחוק סליקת שיקים, התשע"ו–2016, זאת משום שעם חקיקת התיקון החוק יתייחס לסליקת שיקים באופן כללי ולא רק לסליקה אלקטרונית. כמו כן, הוסמך המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על בנק שהפר את הוראות חוק זה.
תיקון שני הוא לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 (להלן – חוק שיקים ללא כיסוי), הקובע הסדרים לעניין הגבלת חשבון לאחר שסורבו בו שיקים בהתאם למספר הקבוע בחוק. במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות המבהירות כיצד יחול החוק על חשבון שנוייד, ובכלל זה וכיצד יילקחו בחשבון שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי לצורך הגבלת החשבון.
בנוסף, בהתאם להסדר הקבוע היום בחוק שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל מפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. כדי לאפשר לבנק ישראל להציג מידע עדכני ואמין גם על חשבון שנוייד, נקבע כי על הבנק הקולט מוטלת חובה למסור מידע אודות החשבון לבנק ישראל. במקרה שחשבון שנוייד היה מוגבל בבנק המקורי ולא יהיה מוגבל בבנק הקולט – בנק ישראל לא יפרסם את החשבון שנוייד כחשבון מוגבל. לעומת זאת, אם החשבון בבנק המקורי לא היה מוגבל, אולם הוא עתיד להיות מוגבל בבנק הקולט – יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון המוגבל בציון תאריך סיום ההגבלה. מובהר שאם החשבון היה מוגבל בבנק המקורי והוגבל גם בבנק הקולט – בנק ישראל יפרסם את פרטי החשבון.
תיקון שלישי הוא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981. החוק קובע כי בשל הצורך להתייחס לניתוב הפעילות הפיננסית שממשיכה להגיע אל הבנק המקורי גם לאחר העברת החשבון ממנו (תשלומים או זיכויים), תורחב סמכותו של נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המעביר את הפעולות הדרושות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח ביניהם, גם לאחר מועד העברת החשבון, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע תקופות שונות לסוגי פעילות פיננסית שונים.
מועד תחילת החוק הוא מועד כניסתה לתוקף של המסגרת הנורמטיבית של הרפורמה, ביום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). ההוראה המסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי לפי חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, תיכנס לתוקף ביום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021), ותיקון שמו של חוק זה ייכנס לתוקף עם פרסום החוק. | נוסח | pdf | 2151996 |