| 34 | עקיף | חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3579 | 1070 | 02/08/2026 | | נוסח | pdf | 2219672 |
| 33 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 | | ספר החוקים | 3510 | 387 | 31/03/2026 | | נוסח | pdf | 1046680 |
| 32 | ישיר | חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32), התשפ"ד–2024 | | ספר החוקים | 3263 | 1126 | 25/07/2024 | חוק הבנקאות (רישוי) מסמיך את המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שהמפקח על הבנקים הסמיך לכך, לאשר בקשה של תאגיד בנקאי לסגור סניף בנק קבוע או להתנגד לסגירתו. כמו כן, רשאי המפקח להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה. בהחלטה כאמור, נדרש המפקח לאזן בין מגוון שיקולים שונים, ובהם תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי, להתפתחות עסקי התאגיד הבנקאי ולטובת הציבור, והכול כמפורט בחוק.
בשל ההשלכות השליליות שעלולות להיות לסגירת סניף בנק על ציבור הלקוחות שלו, ובמיוחד על הקשישים שבהם, נקבע כי כל החלטה בבקשה לסגירת סניף תהיה טעונה אישור של ועדת הרישיונות, ולא רק החלטה בהתנגדות לסגירת סניף כפי שהיה קבוע עד היום. בהתאם לכך, ומשום שוועדת הרישיונות מתכנסת אחת למספר חודשים, הוארכו לוחות הזמנים למתן החלטת המפקח כך שזו תינתן בתוך 90 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף או מיום קבלת פרטים נוספים הדרושים לבדיקת הבקשה, לפי העניין. ועדת הרישיונות הינה ועדה המורכבת מנציגי ציבור ותפקידה הוא לייעץ לנגיד בנק ישראל ולמפקח במתן רישיונות, היתרים ואישורים על פי החוק.
כמו כן, נקבע כי המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, פעמיים בשנה, במהלך שלוש שנות הדיווח הראשונות, ולאחר מכן אחת לשנה, על יישום הוראות ההסדר הנוגעות לסגירת סניפי בנק קבועים וכן על מדיניות המפקח וועדת הרשיונות בבחינת בקשה לסגירת סניף בנק קבוע.
מעבר לכך, נקבע כי התאגיד הבנקאי יהיה חייב לפרסם הודעה על סגירת הסניף באתר האינטרנט שלו וזאת בנוסף לחובת ההודעה בדרך של הודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות ללקוחות, החלה עליו כבר היום. | נוסח | pdf | 2200867 |
| 31 | ישיר | חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3257 | 1104 | 23/07/2024 | החוק מטפל בשני נושאים: האחד, הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט, וזאת על ידי ביטול האיסורים החלים על גוף מוסדי גדול ועל תאגיד ריאלי משמעותי הנוגעים לרכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי מבנק בעל היקף פעילות רחב, וכן על ידי הארכת המועדים האחרונים להפרדה בין בנק דיסקונט לחברת כאל. הנושא השני נוגע לעידוד התחרות בשוק האשראי על ידי הרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני, ועל ידי כך מניעת מצב שבו יש שחקן השולט בחברת כרטיסי אשראי, אך הוא נעדר תמריצים לפעול באופן אגרסיבי באותו שוק. | נוסח | pdf | 2217130 |
| 30 | עקיף | חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3117 | 161 | 19/11/2023 | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ.
כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש.
התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. | נוסח | pdf | 2192648 |
| 29 | עקיף | חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 | | ספר החוקים | 3046 | 350 | 06/06/2023 | החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה. | נוסח | pdf | 2203821 |
| 28 | ישיר | חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28), התשפ"ב-2022 | | ספר החוקים | 2989 | 986 | 05/07/2022 | מטרתו של חוק זה להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, וזאת באמצעות מתן אפשרות לתאגיד אשראי חוץ-בנקאי לגייס הון באמצעות תעודות התחייבות לתאגידים שחלות לגביהם הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלהם לבין התחייבויותיהם ונזילותם. לגבי תאגידים שלא מתקיים לגביהם התנאי האמור, תחול תקרת גיוס של 5 מיליארד ש"ח. | נוסח | pdf | 2151997 |
| 27 | עקיף | חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019 | | ספר החוקים | 2782 | 293 | 13/01/2019 | החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון. | נוסח | pdf | 2008947 |
| 26 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 249 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 25 | עקיף | חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2778 | 221 | 09/01/2019 | | נוסח | pdf | 2073541 |