| 21 | עקיף | חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2025 | | ספר החוקים | 3375 | 332 | 23/02/2025 | החוק מסדיר הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש באופן מקיף ורחב, בשים לב למאפייניו הייחודיים של ענף הדבש. החוק מחליף את האסדרה הקודמת בתחום, שהייתה מעוגנת בחקיקת משנה בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977 ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968 (להלן – הדין הקודם). החוק קובע כי סמכויות האסדרה שהיו נתונות בדין הקודם למועצה להאבקה ודבש, שהיא חברה לתועלת הציבור, יועברו למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתאם לכך, תוקם ועדת היתרים שתפעל במסגרת המשרד, שתהיה מוסמכת לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, שבהן ניתן יהיה להציב כוורות וכן היא תהיה מוסמכת לתת היתרים לדבוראים לשם הצבת כוורות מאוכלסות בנקודות ההצבה. הגדרת "מקרקעי ציבור" בחוק כוללת את מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה אליו.
ועדת ההיתרים תורכב משלושה חברים שימנה שר החקלאות וביטחון המזון: שני נציגי המשרד שאחד יכהן כיושב ראש הוועדה, ונציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר, וכן משקיף (ללא זכות הצבעה) מטעם המועצה להאבקה ודבש. בנוסף, אם יתקין השר תקנות בעניין תנאים להכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימונה משקיף נוסף בוועדת ההיתרים מטעם הארגון היציג.
לפי החוק, בשלב הראשון ועדת ההיתרים תקבע את נקודות ההצבה במקרקעי ציבור, כך שהצבה בסוגים מסוימים של מקרקעי ציבור, כמו שמורת טבע או שטח ביטחוני, תחויב באישור של הגורם המוסמך לכך, ובמקרקעי ציבור המוחזקים על ידי בעל היתר מרשות מקרקעי ישראל – לאחר שניתנה למחזיק זכות טיעון. בשלב השני, ועדת ההיתרים תעניק היתרים להצבת כוורות בתום הליך למתן היתרים שיבוצע, ככלל, אחת לשלוש שנים, אך במקרים מסוימים גם בתדירות נמוכה יותר, והיא תפרסם הודעה על קיום ההליך באתר האינטרנט של המשרד. תוקף ההיתר יהיה, ככלל, לשלוש שנים. היתרי ההצבה יינתנו על בסיס היתרים קודמים, תוך התחשבות בצורך במתן ההיתרים למבקשים חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה ובשים לב לצורך למנוע ככל האפשר ריכוזיות בהחזקת היתרים. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשות למתן היתרים, הסייגים למתן היתר, התנאים בהתקיימם הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, וכן המקרים בהם הוועדה רשאית לסרב לתת היתר, כמו למשל אי עמידה של המבקש בהוראות החוק או הרשעות פליליות שלו.
לעניין הצבת כוורות במקרקעין פרטיים שאינה דרושה היתר, החוק קובע כי הצבה כאמור תהיה מחויבת לעמוד בדרישות החוק הנוגעות להצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעי ציבור, וכן בעמידה בהוראות התקנות שהשר רשאי להתקין בעניין, אם יותקנו. עוד קובע החוק כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים אינה טעונה היתר, אך יחולו לגביה כמה תנאים: על המציב להיות דבוראי בעל היתר הצבה במקום אחר ועליו לדווח לוועדת ההיתרים בטרם ההצבה; וכן על ההצבה להיעשות בכפוף לתנאי החוק לעניין תקופת ההצבה, סוגי גידולים המנויים בתוספת לחוק ומספר הכוורות שמותר להציב.
לגבי תפקידיה של המועצה להאבקה ודבש, החוק קובע כי המועצה לא תמלא עוד תפקידים רגולטוריים אלא תעסוק, בין היתר, בקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, בייעול שיטות הטיפול בכוורות ובהבטחת אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח למגדלים. בשל עיגון מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק, מוחלות עליה בחוק חובות שונות, כמו למשל חובות על עובדי המועצה הממלאים תפקידים לפי חוק, בדומה לחובות החלות על עובדי המדינה. כמו כן, נקבע כי שר החקלאות וביטחון המזון רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים שירותים הדרושים לפעילותה של הוועדה. בנוסף, החוק מסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות, בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק, היטלים שישולמו למועצה בעבור הצבה. עד לקביעת התקנות, בעל היתר הצבה ישלם למועצה היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעבור כל כוורת.
החוק קובע הוראות מעבר, שלפיהן היתרים שניתנו לפני תחילתו של החוק ובהתאם לדין הקודם, יעמדו בתוקפם עד לקיומו של הליך ראשון למתן היתרים לפי החוק. בנוסף, נקבע כי במשך תקופה של חמש שנים מיום התחילה, ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור גם בהיעדר אישור הגורם המוסמך כאמור, אם במשך שלוש השנים שלפני יום התחילה ניתן היתר הצבה במקרקעין האמורים. כמו כן נקבעו הוראות בנוגע להעברת מידע מהמועצה להאבקה ודבש אל משרד החקלאות בשל סמכויות האסדרה שהיו נתונות לה בדין הקודם.
החוק ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אך שר החקלאות וביטחון המזון רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנ | נוסח | pdf | 2205489 |
| 20 | עקיף | חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 | | ספר החוקים | 3278 | 1347 | 07/08/2024 | בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה.
הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים.
בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר.
החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה.
מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות.
חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה. | נוסח | pdf | 2165824 |
| 19 | עקיף | חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 | | ספר החוקים | 3109 | 104 | 09/11/2023 | מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר עקב מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה. | נוסח | pdf | 2211110 |
| 18 | עקיף | חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 | | ספר החוקים | 2933 | 184 | 18/11/2021 | | נוסח | pdf | 2161820 |
| 17 | עקיף | חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 | | ספר החוקים | 2802 | 86 | 16/06/2020 | חוק זה מטרתו להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או בסמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים.
ועדת הכספים קיימה דיונים רבים לאורך הליך חקיקת חוק זה ובהם תיקנה והוסיפה מספר תיקונים ובהם, הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד בנוסף לעובד אשר פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בזמן משבר הקורונה. כמו כן, נקבע כי קרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29/2/2020 יהיה זכאי למענק. בדומה לכך נקבע בחוק כי גם חברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן, נקבע בחוק לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק, נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. עוד נקבע בחוק, כי במקום בו קיים תשלום יתר, המעסיק יחזיר בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית.
כמו כן, נקבע כי תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה, לפרק הזמן המזערי הדרוש ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי.
לשם פיקוח על יישומו של חוק זה, הוסף סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם.
כן, נקבע סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020) ובטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה. | נוסח | pdf | 2140134 |
| 16 | עקיף | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט-2019 | | ספר החוקים | 2781 | 251 | 10/01/2019 | חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק.
התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות:
בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪.
בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים.
מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב.
כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק. | נוסח | pdf | 2068499 |
| 15 | עקיף | חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018 | | ספר החוקים | 2753 | 33 | 31/10/2018 | חוק זה קובע הסדר כולל לעניין הפעלת מעונות יום שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות. החוק אוסר על הפעלת מעון יום לפעוטות שבו שוהים שבעה פעוטות לפחות, ללא רישיון, וכן הוא קובע את התנאים לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות. כמו כן קובע החוק הוראות לעניין אכיפה ופיקוח. | נוסח | pdf | 2073729 |
| עקיף | חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7), התשע"ג-2012 | | ספר החוקים | 2385 | 16 | 12/11/2012 | | נוסח | pdf | 431417 |
| עקיף | חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 | | ספר החוקים | 2381 | 744 | 08/08/2012 | | נוסח | pdf | 433692 |
| ישיר | חוק בתי דין מינהליים (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 | | ספר החוקים | 2374 | 608 | 02/08/2012 | | נוסח | pdf | 435019 |