זכויות יוצרים בתמונות ברשת: מה מותר לעשות בתמונה שמצאתם

'מצאתי אותה בגוגל' היא לא הגנה משפטית

בעלת עסק קטן לעיצוב אירועים מחפשת תמונה יפה לפוסט ברשת החברתית של העסק, מוצאת תמונה מושלמת בחיפוש תמונות, ומעתיקה אותה לפוסט בלי לחשוב פעמיים. שבועות אחר כך היא מקבלת מכתב דרישה מעורך דין המייצג את הצלם שצילם את התמונה, הדורש פיצוי של אלפי שקלים. היא מופתעת: הרי התמונה 'הייתה שם', פתוחה לכולם. אבל זו בדיוק הטעות הנפוצה ביותר בתחום זכויות היוצרים הדיגיטליות.

העובדה שתמונה נגישה לצפייה חופשית באינטרנט אינה אומרת שהיא חופשית לשימוש. זכות היוצרים בתמונה שייכת לצלם או ליוצר מרגע הצילום, גם אם התמונה מוצגת בפומבי באתר, ברשת חברתית או במאגר תמונות.

מה אומר החוק על שימוש בתמונות

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מקנה ליוצר זכות בלעדית להעתיק, לפרסם ולהפיץ את יצירתו, וצילום נחשב יצירה מוגנת ככל יצירה אמנותית אחרת, ללא צורך ברישום כלשהו. שימוש בתמונה בלי רשות, גם אם היא הועתקה 'רק' לפוסט אחד ברשת חברתית, מהווה הפרה, וגם אם הוסר ממנה קרדיט לצלם, יש בכך הפרה נוספת של הזכות המוסרית שלו לקבל קרדיט על יצירתו.

יש חריגים משמעותיים: תמונות שיוצרן שחרר לרישיון פתוח, כמו Creative Commons, מותרות לשימוש בכפוף לתנאי הרישיון, ולעיתים דרוש קרדיט מפורש. גם שימוש הוגן, כגון ציטוט קטן לצורך ביקורת או חדשות, עשוי להיות מותר בתנאים מסוימים, אבל שימוש מסחרי מלא בתמונה שלמה כמעט תמיד חורג מגבולות ההגנה הזו.

מה קורה כשמדובר בהפרה ברשת ולא ידוע מי המפר

לעיתים ההפרה מתבצעת דרך פרופיל אנונימי או אתר שקשה לזהות מי עומד מאחוריו. בית המשפט העליון הבהיר ברע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי, שאין לבתי המשפט סמכות גורפת לחייב חשיפת זהות גולש אנונימי, וכי יש צורך באיזון זהיר בין חופש הביטוי לפרטיות מצד אחד, לבין זכותו של בעל הזכויות לאכוף את זכויותיו מצד שני. בפועל, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם הפרות כאלה היא פנייה ישירה לפלטפורמה, כמו אינסטגרם או פייסבוק, שיש להן נוהל מהיר להסרת תוכן מפר זכויות יוצרים, המבוסס על הצהרה של בעל הזכויות.

רק כאשר הפרה ממשיכה חרף פניות חוזרות, ומדובר בנזק כלכלי משמעותי, מוצדק להסלים למכתב התראה פורמלי ולשקול הליך משפטי.

איך מגנים על התמונות שלכם, ואיך משתמשים נכון בתמונות של אחרים

צלמים ובעלי עסקים שמפרסמים תמונות משלהם צריכים להוסיף סימן מים דיסקרטי, לשמור על קבצי המקור עם נתוני מטא-דאטה, ולשקול רישום זכות יוצרים בחו"ל אם משווקים בשוק האמריקאי, שם רישום מקדים מקנה יתרונות דיוניים משמעותיים. מנגד, מי שרוצה להשתמש בתמונה של אחר צריך לבדוק תמיד את מקור התמונה ואת רישיון השימוש, לתעד את מקור הרכישה או האישור שקיבל, ולזכור שגם רכישת תמונה ממאגר תמונות בתשלום מגיעה עם תנאי שימוש מוגבלים שיש לקרוא בעיון, ולא כל רכישה מתירה שימוש מסחרי בלתי מוגבל.

כמה עולה טעות כזו בפועל

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בתמונה בודדת יכול לנוע בין כמה אלפי שקלים לכמה עשרות אלפי שקלים, בהתאם להיקף השימוש, האם היה מסחרי, כמה זמן נמשך, והאם הוסר קרדיט היוצר. חוק זכות יוצרים מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי סטטוטורי בגין כל הפרה גם בלי הוכחת נזק ממוני מדויק, ומאחר שרוב עסקים משתמשים בעשרות תמונות באתר ובדפי הרשתות החברתיות שלהם, כדאי לבצע בדיקה יזומה של מקור כל תמונה המוצגת באתר העסקי, ולא להמתין למכתב התראה כדי לגלות את הבעיה.

כדאי גם לזכור שאחריות זו חלה גם על תמונות שהעלה עובד או משווק חיצוני מטעם העסק, ולכן חשוב לקבוע נוהל פנימי ברור: כל תמונה שמועלית לאתר או לרשתות החברתיות של העסק חייבת לעבור בדיקת מקור לפני הפרסום, בין אם נרכשה, צולמה על ידי בעל העסק עצמו, או הגיעה ממאגר רישיונות חופשי מאומת.

שאלות נפוצות