המצאתם משהו חדש? מתי כדאי לרשום עליו פטנט ומתי זה בזבוז כסף

הרגע שבו מבינים שהתחרות עלולה להקדים אתכם

ממציא שפיתח מנגנון טכני חדש למוצר ביתי מתלבט חודשים אם כדאי לו להשקיע עשרות אלפי שקלים ברישום פטנט, בעוד שיש לו הזדמנות למכור את המוצר כבר עכשיו. הוא מחליט לחכות 'עד שיהיה לו זמן', ובינתיים מציג את המוצר בתערוכה. כעבור שנה הוא מגלה שחברה גדולה יותר משווקת מוצר כמעט זהה, ומגלה שהוא כבר לא יכול לרשום פטנט כי הוא עצמו חשף את ההמצאה בפומבי לפני שהגיש בקשה, ואיבד את יסוד החידוש הנדרש.

הסיפור הזה חוזר על עצמו אצל ממציאים רבים, כי ההחלטה מתי ואיך לרשום פטנט תלויה בהבנה מדויקת של התנאים לרישום ושל העיתוי הקריטי שבו יש לפעול.

מה בכלל אפשר לרשום כפטנט

פטנט מגן על אמצאה, כלומר מוצר או תהליך המהווים פתרון טכני חדש, מקורי, בעל התקדמות המצאתית ושמיש בתעשייה, לפי חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967. שלושת התנאים המצטברים החשובים הם חידוש מוחלט, כלומר שההמצאה לא נחשפה בשום מקום בעולם קודם להגשת הבקשה, התקדמות המצאתית שאינה מובנת מאליה למומחה בתחום, ושימושיות מעשית. חשוב להדגיש: רעיון בלבד, ללא מימוש טכני, אינו בר רישום, וכך גם שיטות עסקיות מופשטות שאינן קשורות לפתרון טכני.

כאן טמון המכשול הנפוץ ביותר: כל חשיפה פומבית של ההמצאה, כולל הצגה בתערוכה, פרסום מאמר, או אפילו שיחה עם משקיע בלי הסכם סודיות, עלולה להרוס את סיכויי הרישום, כי היא הופכת את ההמצאה לחלק מ'ידע קודם' הפתוח לכולם.

מה קרה בפרשת פלביקס וללמדנו על עוצמת פטנט

כוחו הכלכלי העצום של פטנט תקף מודגם היטב בסכסוך הממושך בין חברת אוניפארם הישראלית לבין חברת סאנופי, סביב הפטנט על התרופה פלביקס. בית המשפט העליון, בדיון נוסף שנדון בדנ"א 5679/21, בחן את הטענה שסאנופי הגישה בקשת פטנט תוך הטעיית רשם הפטנטים, באופן שעיכב את כניסתם של מתחרים גנריים לשוק במשך תקופה ארוכה ופגע בתחרות החופשית. המקרה ממחיש עד כמה פטנט תקף, גם כשהוא שנוי במחלוקת, יכול להעניק מונופול מסחרי אדיר על מוצר, ומדוע חברות משקיעות משאבים כה רבים בהגנה עליו ובתקיפתו.

מנגד, הפרשה גם מלמדת שפטנט אינו חסין מתקיפה: מתחרים יכולים לתקוף את תוקפו של פטנט קיים, ורשות הפטנטים ובתי המשפט בוחנים בקפדנות אם התנאים לרישום אכן התקיימו במועד ההגשה.

אז מתי כדאי לרשום פטנט

פטנט משתלם כאשר יש פתרון טכני ממשי שקשה למתחרים לעקוף אותו בדרך חלופית, כאשר תוחלת החיים המסחרית של המוצר ארוכה מספיק כדי להצדיק את עלות הרישום והתחזוקה, וכאשר יש כוונה אמיתית לגייס השקעה, שכן משקיעים רבים רואים בפטנט רשום סימן אמינות ומחסום כניסה למתחרים. לעומת זאת, אם מדובר ברעיון שקל לעקוף אותו טכנית, או שקצב ההתפתחות בתחום מהיר כל כך שהפטנט יתיישן לפני שהתשלום עליו יחזיר את עצמו, לעיתים עדיף להשקיע במהירות כניסה לשוק ובבניית מותג חזק במקום.

הכלל המעשי החשוב ביותר: לפני כל חשיפה פומבית של ההמצאה, כדאי להתייעץ עם עורך פטנטים ולשקול הגשת בקשה זמנית, שמאפשרת לשמור על מועד קדימות בעלות נמוכה יחסית, ולתת זמן נוסף לגיבוש ההחלטה הסופית.

מה עולה רישום פטנט בפועל, ואיך מתכננים תקציב

עלות רישום פטנט בישראל כוללת שכר טרחת עורך פטנטים לניסוח כתב התביעות, אגרות רשות הפטנטים, ולעיתים גם חוות דעת של בוחן פטנטים בינלאומי אם מבקשים הגנה גם מחוץ לישראל דרך אמנת ה-PCT. מדובר בתהליך שיכול להימשך שנתיים עד שלוש עד לקבלת פטנט סופי, אך שמירה על מועד ההגשה המקורי מקנה עדיפות על פני כל בקשה מאוחרת יותר לאותה המצאה, גם אם היא מוגשת על ידי מישהו אחר שהגיע לאותו רעיון באופן עצמאי.

בעלי סטארט-אפים רבים מתלבטים אם להשקיע בפטנט בשלב מוקדם כשהתקציב מוגבל. כלל אצבע שימושי: אם ההמצאה היא ליבת המוצר וקשה לשכפל אותה בדרך אחרת, ההשקעה בהגנה מוקדמת משתלמת כמעט תמיד, כי היא זו שתאפשר בהמשך למנוע ממתחרים גדולים יותר, בעלי משאבים רבים יותר, להעתיק ולסחוף את השוק.

שאלות נפוצות