תוכן שנוצר בעזרת בינה מלאכותית: למי שייכות הזכויות בו

יצרתי לוגו מושלם בעזרת AI, אז הוא שלי, לא?

בעל עסק קטן משתמש בכלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות כדי לעצב לוגו חדש למותג שלו, מרוצה מהתוצאה, ומתחיל להשתמש בה על גבי כל מוצריו. כעבור כמה חודשים הוא רוצה לרשום את הלוגו כסימן מסחר, ומגלה שעורך הדין שלו מעלה שאלה שהוא לא חשב עליה כלל: האם בכלל יש לו זכות יוצרים בלוגו הזה, שהרי הוא לא צייר אותו בעצמו, אלא רק הקליד תיאור מילולי וכלי הבינה המלאכותית יצר את התמונה.

השאלה הזו אינה תיאורטית, והתשובה עליה משפיעה ישירות על היכולת של בעלי עסקים למנוע ממתחרים להשתמש באותו תוכן.

עקרון היסוד: זכות יוצרים דורשת יצירה אנושית

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מבוסס כמו רוב דיני זכויות היוצרים בעולם על ההנחה שיצירה מוגנת נוצרת על ידי אדם, ושהמקוריות הנדרשת להגנה נובעת ממאמץ אינטלקטואלי ויצירתי אנושי. כשתוכן מיוצר באופן אוטומטי לחלוטין על ידי כלי בינה מלאכותית, בלי מעורבות יצירתית אנושית משמעותית מעבר להקלדת הנחיה קצרה, קיים ספק ממשי אם התוצר בכלל זכאי להגנת זכות יוצרים כלשהי, שכן חסר בו יסוד היצירה האנושית.

בהקשר הבינלאומי, סוגיה זו כבר הגיעה להכרעה משפטית מפורשת: בארצות הברית, בעניין ת'יילר נגד פרלמוטר, קבע בית המשפט לערעורים הפדרלי כי תוצר שנוצר על ידי מערכת בינה מלאכותית ללא יוצר אנושי אינו זכאי להגנת זכות יוצרים לפי הדין האמריקאי, מכיוון שהחוק דורש יוצר אנושי כתנאי סף להגנה. פסיקה זו, אף שאינה מחייבת בישראל, משקפת מגמה בינלאומית רחבה שסביר שתשפיע גם על הפרשנות המקומית. יתרה מזאת, גם אם בעתיד ייקבע בישראל שתוצרי AI מסוימים כן זכאים להגנה חלקית, סביר שהיקף ההגנה יהיה מצומצם יותר מזה החל על יצירה אנושית מלאה, בדיוק כפי שקורה כיום בתחומים אחרים שבהם תרומת מכונה משמעותית לתוצר הסופי.

אז מה כן מוגן, ומה לא

המצב המעשי מורכב יותר מתשובה חד משמעית. כאשר משתמש מזין הנחיה פשוטה וכלי הבינה המלאכותית מייצר תוצאה כמעט אוטומטית, קשה מאוד לטעון להגנת זכות יוצרים על התוצר. לעומת זאת, כאשר יש מעורבות אנושית משמעותית יותר, כמו עריכה ידנית נרחבת של התוצר, שילוב של כמה תוצרי AI לכלל יצירה חדשה עם בחירה אמנותית מובהקת, או שילוב תוכן שנוצר במחשב עם עבודה אנושית מקורית משמעותית, ייתכן שהתוצר הסופי כן יזכה להגנה, לפחות ביחס לחלקים שהם תוצר של יצירתיות אנושית מובהקת.

בעלי עסקים שמשתמשים בכלי AI צריכים לזכור נקודה נוספת: גם אם הם לא יכולים לטעון לזכות יוצרים משלהם בתוצר, הם עדיין עלולים להיחשף להפרת זכויות של אחרים, אם הכלי אומן על תכנים מוגנים והתוצר דומה מדי ליצירה קיימת של צד שלישי.

איך פועלים בזהירות

ראשית, אם בעל עסק זקוק להגנה משפטית אמיתית על תוכן מרכזי כמו לוגו או מיתוג, כדאי שיצרן אנושי יעבד ויתאים באופן ניכר את תוצרי הבינה המלאכותית, ולתעד את מידת המעורבות האנושית בתהליך. שנית, כדאי לבדוק את תנאי השימוש של כלי הבינה המלאכותית עצמו, שכן חלקם מקנים למשתמש רישיון שימוש מסחרי מלא, בעוד אחרים מגבילים את זכויות השימוש. שלישית, כדאי לבצע בדיקת דמיון בסיסית מול תכנים קיימים לפני שימוש מסחרי נרחב בתוצר, כדי לצמצם את הסיכון להפרת זכויות של יוצר אחר בלי כוונה. רביעית, אם מדובר בנכס מיתוגי מרכזי כמו לוגו החברה, שקלו בכל מקרה גם רישום כסימן מסחר, שכן הגנת סימן מסחר אינה תלויה כלל בשאלת המקוריות היצירתית של האופן שבו נוצר הסימן, אלא רק בזיהוי הצרכני שלו בשוק, כך שגם תוצר AI שספק אם מוגן בזכות יוצרים עשוי בכל זאת לזכות בהגנת סימן מסחר מלאה.

שאלות נפוצות