חקירה במשטרה: למה אסור לכם לוותר על הזכות לעורך דין

החדר הקטן שמשנה הכול

רוב האנשים שנכנסים לחדר חקירה בפעם הראשונה בחייהם חושבים שהדרך הכי בטוחה היא לשתף פעולה, להסביר את עצמם, ולהוכיח שאין להם מה להסתיר.

בפועל, זו בדיוק הטעות שגובה הכי הרבה מחיר. חוקר מיומן יודע להוביל שיחה כך שגם אמירות תמימות נשמעות בדיעבד כהודאה חלקית, וברגע שזה קורה קשה מאוד לתקן.

הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה קיימת בדיוק בשביל למנוע את זה. היא לא סימן לאשמה, היא כלי הגנה בסיסי שכל אדם זכאי לו.

גם מי שמוזמן ״רק לבירור״ או ״כעד״ עלול בפועל להיחקר תחת אזהרה, ולכן חשוב לברר מראש בדיוק באיזה מעמד מתבצעת הפגישה עם גורמי החקירה.

מה אומר החוק

סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996, קובע במפורש כי עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו בטרם החקירה, וכי יש ליידע אותו על זכות זו באופן פעיל.

המשטרה אינה רשאית להתנות את מימוש הזכות בתנאים בלתי סבירים, ואינה רשאית להציג את הבקשה להיוועצות כמעשה שפוגע במעמדו של החשוד או מעכב אותו שלא לצורך.

גם חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, משלים את המסגרת הזו ומעגן את זכויות הנחקר לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, לא רק ברגע המעצר.

הלכת יששכרוב ומה היא שינתה

בעניין ע״פ 5121/98, יששכרוב נגד התובע הצבאי הראשי, קבע בית המשפט העליון בשנת 2006 כי הודאה שנגבתה בלי שנמסרה כדין הודעה על הזכות להיוועצות עם עורך דין עלולה להיפסל כראייה.

פסק הדין עיגן את מה שמכונה כיום דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, לפיה בית המשפט בוחן אם הפגיעה בזכות הייתה מהותית, ואם כן, עלול הוא לפסול את הראייה גם אם היא אמינה מבחינה עובדתית.

בהמשך, ברע״פ 10141/09, אברהם בן חיים נגד מדינת ישראל, יישם בית המשפט את ההלכה הזו הלכה למעשה, וביסס אותה כחלק קבוע מהדין הפלילי הישראלי.

טעויות נפוצות בחקירה

אנשים רבים מוותרים על הזכות לייעוץ כי הם חוששים שזה ״ייראה רע״, או כי החוקר אומר להם שזה ״רק יאריך את התהליך״. שני הנימוקים האלה שגויים, והם עובדים לרעת הנחקר.

טעות נוספת נפוצה היא הניסיון להסביר את הגרסה בעל פה ובאופן ספונטני, מתוך אמונה שכך ״יגמרו עם זה מהר״. בפועל, כל משפט שנאמר נרשם ועשוי לשמש נגד הדובר בהמשך ההליך.

גם שתיקה שנעשית בלי הכוונה משפטית עלולה להתפרש שלא לטובת הנחקר בנסיבות מסוימות, ולכן חשוב שההחלטה כיצד לנהוג תתקבל מראש, בליווי מקצועי, ולא באלתור מול השולחן.

מה קורה אם מוותרים על הזכות בטעות

ויתור על הזכות להיוועצות, גם אם נעשה מתוך לחץ או חוסר הבנה, אינו בהכרח סופי. ניתן במקרים מסוימים לטעון שהוויתור לא היה מודע ומרצון חופשי.

בית המשפט בוחן את הנסיבות שבהן ניתן הוויתור, ואת השאלה אם הוסברה לנחקר משמעות הזכות בצורה ברורה ומובנת, ולא רק כהודעה טכנית שנקראה בחיפזון.

לכן, גם מי שכבר מסר גרסה בלי ייעוץ, צריך לפנות בהקדם לעורך דין פלילי, שיבחן אם קיימת עילה לפסילת חלק מהראיות שנאספו.

מה עושים בפועל

ברגע שמזמינים אתכם לחקירה, ולו כעדים, הזכות הראשונה שיש לממש היא לבקש זמן להיוועץ בעורך דין פלילי לפני שמתחילים לדבר על העניין לגופו.

עורך דין שמלווה מהשלב הזה יכול לבחון את הסטטוס המשפטי שלכם, להכין אתכם לשאלות הצפויות, ולוודא שכל מילה שנאמרת בחקירה נאמרת מתוך הבנה של המשמעות המשפטית שלה.

אם כבר נחקרתם בלי ייעוץ משפטי, אין זה סוף העולם. עורך דין שנכנס לתמונה בשלב מאוחר יותר יכול עדיין לבחון את הפרוטוקול ולזהות פגמים שנפלו בהליך.

שאלות נפוצות