מחיקת רישום פלילי וחנינה: איך סוגרים דף פלילי בעבר

הצל שממשיך ללוות אחרי המאסר

רבים מגלים שההרשעה הפלילית לא מסתיימת עם ריצוי העונש. רישום פלילי ממשיך ללוות אנשים שנים אחר כך, ופוגע בקבלה לעבודה, ברישיונות מקצועיים, ולעיתים אף בנסיעות לחו״ל.

החוק הישראלי מכיר בבעיה הזו, ומאפשר מסלולים למחיקת מידע פלילי בתנאים מסוימים, לצד מסלול נפרד ונדיר יותר של חנינת נשיא המדינה, שיכולה לפעול גם לפני מיצוי ההליך הפלילי.

רבים מגלים את הבעיה רק כשמסרבים להם לעבודה מסוימת, או כשמבקשים מהם אישור משטרה לצורך רישוי או הגירה, ורק אז מבינים כמה משמעותי הרישום שנותר פתוח.

המסגרת החוקית

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019, מסדיר כיום את הכללים למחיקת מידע פלילי ממרשם המשטרה, בהתאם לחלוף תקופות התיישנות הקבועות בחוק ובהתאם לחומרת העבירה.

החוק קובע תקופות המתנה שונות בטרם ניתן לבקש מחיקה, כאשר עבירות חמורות יותר כרוכות בתקופות המתנה ארוכות יותר, ולעיתים נדרש הליך מנהלי פעיל ולא מחיקה אוטומטית.

במקביל, סמכות החנינה של נשיא המדינה מעוגנת בחוק-יסוד: נשיא המדינה, ומאפשרת מחילה על עונש או אף מחיקת הרשעה בנסיבות חריגות, בעיקר לאחר בקשה מנומקת המוגשת לנשיא.

מה קבעה הפסיקה

בבג״ץ 428/86, יצחק ברזילי נגד ממשלת ישראל, הידוע כפרשת קו 300, דן בית המשפט העליון בעתירה נגד חנינה שהעניק נשיא המדינה לפני שהוגש כתב אישום כלל.

בית המשפט קבע ברוב דעות כי חנינה לפני הרשעה אפשרית, אך רק בנסיבות חריגות לחלוטין, שכן מדובר בסמכות שיש להפעילה בזהירות רבה כדי לא לפגוע באמון הציבור בשוויון בפני החוק.

פסק הדין ממחיש שגם סמכות החנינה, שנראית לעיתים בלתי מוגבלת, כפופה לביקורת שיפוטית ולעקרונות יסוד של הגינות ושוויון, ואינה כלי שרירותי בידי הרשות המבצעת.

מה כדאי לדעת לפני הגשת בקשה

בקשת מחיקת רישום פלילי מחייבת בדיקה מדויקת של סוג העבירה, מועד ההרשעה, ותקופת ההתיישנות הרלוונטית, שכן טעות בחישוב עלולה להוביל לדחיית הבקשה על הסף.

בקשת חנינה, לעומת זאת, אינה כפופה לתקופות המתנה קבועות באותה מידה, אך דורשת נימוק אישי משכנע, ולרוב מוגשת במקרים חריגים של נסיבות אנושיות קשות או פגמים בהליך.

במקרים מסוימים ניתן לשלב בין המסלולים, ולבחון אילו מהם רלוונטי יותר בנסיבות הספציפיות של המבקש, בהתאם לסוג העבירה ולזמן שחלף מאז ההרשעה.

ההבדל בין מחיקה לבין חסימת מידע

מחיקת מידע פלילי משמעה הסרתו הסופית ממרשם המשטרה, בעוד שחסימת מידע היא הגבלת הגישה אליו לגורמים מסוימים בלבד, מבלי שהמידע נמחק לחלוטין מהמאגר.

סוג ההליך הרלוונטי תלוי בחומרת העבירה ובזמן שחלף מאז ההרשעה, ולכן חשוב לבדוק מראש איזה מסלול מתאים לנסיבות הספציפיות של המבקש.

במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה מקוצרת ומזורזת, בעוד שבמקרים אחרים נדרש הליך מפורט יותר הכולל הנמקה מלאה ותיעוד תומך.

מה עושים בפועל

מי שמעוניין לנקות את עברו הפלילי צריך לפנות לבדיקה משפטית מסודרת של הזכאות למחיקה, ולהגיש את הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים בצורה מדויקת ומלאה.

ליווי משפטי מקצועי בהליך הזה חוסך זמן יקר, ומגדיל משמעותית את הסיכוי שהבקשה תתקבל בפעם הראשונה, בלי צורך בהגשות חוזרות ומתישות.

כדאי גם לבדוק אם קיימת אפשרות לבקש תעודת יושר מוגבלת, המציגה מידע חלקי בלבד, כפתרון ביניים כאשר מחיקה מלאה עדיין אינה אפשרית.

המתנה מיותרת לפני הגשת הבקשה רק מאריכה את התקופה שבה הרישום הפלילי ממשיך לפגוע בחיי היומיום. בדיקה מוקדמת של הזכאות מאפשרת להתחיל בתהליך המחיקה או החנינה מוקדם ככל האפשר.

כדאי גם לזכור שגם דחיית בקשה ראשונה אינה סוף פסוק, וניתן במקרים רבים להגיש בקשה מתוקנת לאחר תיקון הליקויים שעלו, או להמתין לחלוף פרק הזמן הנדרש ולנסות שוב בהמשך.

חשוב גם לזכור שההליך המנהלי דורש דיוק בפרטים ובמסמכים המצורפים, ולכן כדאי להשקיע זמן בהכנה יסודית מראש, כדי למנוע דחייה מיותרת בשל טעות טכנית שניתן היה למנוע.

שאלות נפוצות